בדיוק בשמונה עמד יואב מתחת לבית של מיכאל.
הוא ראה אתה באה לקרתו..מחייכת..
יואב אמר"היי..וואוו..את ממש יפה.."והסמיק קצת..
"תודה"השיבה מיכאל ונשקה ליואב על הלחי...והם התחילו ללכת לקיוון היסנימה.
כשהגיעו לשם יואב שאל את מיכאל איזה סרט היא רוצה לראות והיא אמרה"יש כל כך הרבה....אולי נלך לשודדי הקרייבים 3?"
"אוקי"הוא ענה בחיוב..
בסוף הסרט הם יצאו עייפים אבל מרוציים מיכאל הודתה ליואב על זה שבא איתה..
אחרי הסרט הם המשיכו לטייל..סתם ככה בעיר...בשעה 12:00 הם הגיעו לבית של מיכאל..
ונפרדו..
"מיכאל"יואב צעק..
"מה?,מה קרה?"היא שאלה בחשדנות
יואב השיב"לא לא כלום.."חייך והמשייך ללכת..
למוחרת הם נפגשו בבית ספר..
"תגיד שמעתי שאתה מעשן,ועושה דברים עוד יותר גרוים מזה זה נכון?"מיכאל שאלה
"מה,מי אמר לך את זה?"הוא השיב בתוקפנות
"זה לא משנה מי אמר את זה!,תענה לי על השאלה!"היא צעקה עליו וכל הכיתה הפנתה אליהם את הראש
"אולי.."הוא ענה
"אל תתחמק הבנת?"היא אמרה לו..
"כן,אבל אני אמעשן רק נרגילה"
"מה אתה דפוק?"היא צרחה עליו נתנה לו סטירה
והתחילה ללכת לכיוון הדלת..
מיכאל הסתובבה ואמרה"אל תדבר איתי עד שאתה לא מספיק!"
"מיכאל נוו..מה נסגר..עצרי שניה"היא צעק ורץ אחריה במעלה המסדרון..
"שיט"..הוא אמר ובעט בלוקרים שהיו לידו.
כל אחר הצהריים הוא נניסה להשיג את מיכאל אבל ללא כל הצלחה,כי היא סיננה אותו..
הוא לא הצליח לישון כל הלילה חשב על מיכאל ועוד כל מיני דברים שקשורים לזה..
פתאום הוא קם שם עליו מכנסיים וחולצה ויצא מהבית.
הוא הלך למיכאל ועמד מתחת לחלון שלה...הוא זרק על החלון אבנים קטנות..
הוא ראה את האור נדלק ..ואחרי כמה שניות את החלון נפתח...וראשה של מעכאל הציץ החוצה..
"לך מפה,אני לא רוצה לדבר איתך!"היא אמרה לו והכניסה את ראשה וסגרה את החלון
יואב זרק עוד אבן על החלון ומיכאל יצאה שוב..."אוף מה אתה רוצה ממני?!"
"אני מצטער אני אפסיף בסדר?,אני מבטיח.."
"חכה רגע אני יורדת למטה.."היא אמרה ונעלמה
כעבור מס' דקות הוא ראה אותה הולכת לכיוונו..עטופה במין סווט'צר שגדול עליה ב3 מידות..
"אני מקשיבה"אמרה מיכאל וסתכלה על יואב.
"אני אפסיף מבטיח.תסלחי לי??!,בבקשה,אני לא רוצה לריב איתך"הוא השיב מתחנן
"אתה נשבע?" היא אמרה שכקולה רועד מרוב קור
"כן אני נשבע"הוא אמר והם התחבקו..
מיכאל הרימה את רושה לכיוון ראשו של יואב..והסתכלה עליו,וההזיז את ראשו והסתכל עליה..
ואמר"את יפה,יפה מתמיד."
מיכאל המסמיקה,"טוב כבר מאוד מאוחר...כדי שאני אעלה הביתה"היא אמרה ליואב..
"לילה טוב לך" הוא אמר וחייך
"לילה..ואל תעשה יותר שטויות הבנת?"היא אמרה בפנים רצניות
"אני מבטיח שלא אעשה יותר שטויות"והתחיל לככת לכיוון המדרכה.
הוא הסתובב לראות את גבה של מיכאל...אבל היא כבר עלה למעלה...
הוא הגיע הביתה תשוש..נשכב על המיטה ונרדם.