| 8/2009
 המסע למערב
דבר ראשון, סליחה על זה ששכחתי לעדכן אתמול, ועל כך היום העדכון יהיה ארוך פי שתיים!
דבר שני, ממשיכים בסיפורינו... סוף סוף הגעתי לאילת, אך לא ידעתי לאן אלך משם, ככה שדי הייתי בבעיה. הכסף שקיבלתי מהאנשים שפגשתי בדרך כבר ביזבזתי על אוכל ושתיה, כך שהייתי מרושש. אז עד שהיה לי רעיון מה אעשה עם עצמי, פשוט החלטתי לבלות בעיר התיירותית הגדולה בישראל, אילת! לונה פארקים, הופעות, קאסינואים ואפילו הים (ששם יכולתי להציץ לבנים ללא חולצה)! למרות שלא היה לי כסף, אז הייתי צריך להתגנב לתוך המקומות האלה במקום לשלם. פעם אחת כמעט נתפסתי אפילו, והייתי צריך לברוח משוטרים 15 קילומטרים עד שאיבדתי אותם! בכל מקרה, היה שם ממש כיף; יש לי כמה תמונות משם שאצטרך להראות לכם מתישהו.
ואז, לאחר כמה ימים של בילואים באילת, לבסוף מצאתי את יעודי: מצאתי פוסטר תלוי בנמל אשר פירסם על משרה פנויה בסיפון של אוניה אשר תוכננה לצאת במספר ימים לשייט סביב העולם! מושלם! לא רק שיספקו שם מזון ומים, גם אקבל לשוט סביב העולם באותו זמן! כמובן שעל הזדמנות כזאת לא יכלתי לדלג, ואחרי שברחתי מהבית זה לא כאילו הייתי עוזב מאחורה משפחה או משהו לכמה חודשים. אז ביום למחרת, אחרי שישנתי טוב ולקחתי מקלחת (במקלחות בחוף הים, שם ראיתי בנים עירומים), הלכתי לברר על העבודה, ולמזלי, היא הייתה פנויה! להתראות ישראל, ושלום לך עולם! ביייייץץץץץ'!
המסלול של הספינה תוכנן כך: היא תתחיל בנמל חיפה, אליו החברה מספקת את הנסיעה, מפליגה מהים התיכון תחת אפריקה ואסיה ולבסוף עושה סיבוב שלם סביב המפה ויוצאת מצד שמאל בארה"ב. אתם לא מאמינים כמה התרגשתי! דבר כזה אין מצב שהייתי חווה אם הייתי נשאר כלוא במושב נוב עם המשפחה המפגרת שלי! סתם מניאקים בכל מקרה, אבא שכל הזמן היה חוזר הביתה לקופסת הקרטון שלנו שיכור ומרביץ לי ואמא שהייתה מרביצה לי גם בלי להיות שיכורה... כוס של הפין של הפות של הפטמות שלהם. שימצצו בולבול ואז ישפיך להם בפה! ניגר פאקר. ניגר פאקר! ניגר פאקר!!! ניייגררר פאאאקררר!!!!!!!!!!1111 סליחה, יצאתי קצת משליטה. בכל מקרה, בחזרה לסיפור. למחרת באותו יום, נסעתי במונית שסידרו לי כל הדרך לחיפה, ועליתי על סיפון הספינה! זה היה כל כך מרגש; אני, עמית צירמן, עומד לצאת למסע סביב העולם!
בין העצירות המתוכננות היו מקומות ממש מדהימים, כמו ניגריה, תימן וזימבבואה, שלושה מהמדינות העשירות בעולם (בכסף ובתרבות גם כן). למרות שגם היו כמה עצירות מעפנות כמו שווייץ, יפן ובלגיה, מדינות די עניות שאין ממש דברים מעניינים לעשות בהם, אבל לא נורא... העצירה הראשונה שלנו הייתה איטליה. אחרי קצת זמן של הפלגה, עצרנו בחוף אירופה וירדנו, שם חיכו לנו לימוזינות שהסיעו אותנו ליעודנו. היינו שם כמה ימים; היה ממש נחמד וביקרנו בכל מיני ערים מעניינות. וונציה הייתה האהובה עליי - לאלה שלא יודעים מה מיוחד בה, זו עיר שרחובותיה כולם מכוסות במים, והדרך היחידה להסתובב שם זה בגונדולות, שזה סוג של סירת משוט. גם הלכנו להרבה מוזיאונים, אחרי הכל איטליה היא בעלת אחת התרבויות האומנותיות הגדולות בעולם, עם גברברים כמו לאונרדו, מיכאלנג'לו, דונטלו ורפאל, צבי נינג'ה מפורסמים.
אחרי שסיימנו שם הלימוזינות הסיעו אותנו דרך שווייץ, שם עצרנו לקצת זמן, לגרמניה, העצירה השניה ברשימה. היה די מעניין שם, אחרי הכל זהו אחד האיזורים בו משערים כי יתכן שהומצא השניצל, מאכל ישראלי נפוץ ואהוב. עצרנו בכל מיני מסעדות ומקומות מעניינים, למשל ארמון סנסוסי, מקום יפה ביותר. גם פגשתי איש ממש נחמד שם בשם האן, שזה שם גרמני יחסית נפוץ, אבל מה שבטוח זה שהוא היה הרבה יותר נחמד מהגרמני הנפוץ, וגם חתיך בעל תחת חטוב. חבל שלא ממש היה לי זמן להכיר אותו יותר טוב, אם אתם יודעים למה אני מתכוון, כי אחרי כמה ימים בגרמניה עברנו לצרפת, העצירה השלישית. אני לא מאמין שהייתי צריך לעזוב אותו בשביל מדינה מסריחה כמו צרפת, עם כל הגבינה הכחולה הרקובה שלהם והצרפתים הסנובים שלא מתקלחים...
כמו שציפיתי, צרפת לא הייתה כזאת מעניינת. המניאקים שם כל הזמן התגרו בי על זה שאין לי ווי... מי סיפר להם בכלל?! כל הזמן איזה צרפתי אחד שאני אפילו לא מכיר בא ואומר לי "ווי ווי", אני נשבע שהיו איזה מאה פעמיים שרציתי לתת להם מכות שם! שידחפו שבלול לתחת, אחרי הכל זה בטח לא יותר גרוע מלאכול אותם... איזה טמבלים, לא יודעים כלום. והמגדל אייפל הזה אפילו לא משתווה למגדל פיזה שהיה באיטליה. לבנות מגדל שחזק מספיק בכדי להחזיק את עצמו ישר? ממש מקורי גאונים, עכשיו לכו תזדיינו. הלכנו לעוד כמה מקומות, אבל הם היו צרפתיים מדי בכדי שיצפו שאזכור אותם. וגם אומרים שפריז זה מקום ממש טוב לקניות, אבל רק נקבות והומואים הולכים לקניות, ככה שאנשים גבריים כמוני לא ימצאו מה לעשות שם. אני לא הומו די לשקר לעצמכם.
אחרי כמה זמן בגיהנום הזה, נסענו עוד צפונה בדרכינו אל בריטניה, אבל... זה סיפור לפעם הבאה! אל תשכחו לבדוק פה מחר לעוד עדכון!
| |
 סביב העולם בהרבה מאוד זמן
אני יודע שהשלושה העמודים הראשונים של הבלוג מלאים סתם בבכיונים שלי, ואני רוצה להתנצל
הפכתי ממזמן כבר דף חדש..... הדברים שראיתי, הדברים שעשיתי, הם שינו את חיי.........
ואני רוצה לשתף אתכם בזה, אחרי הכל אתם הקוראים הנאמנים שלי כבר שנתיים טכנית 
אז כמו שהבטחתי, זאת הולכת להיות טיסה של פעם בחיים..... אז תכינו את שקי ההקאה, אנחנו ממריאים!!!!!
המסע שלנו מתחיל במושב קטן בשם נוב, בצפון מדינת ישראל..... ובמושב זה, גר ילד חום קטן, ושמו עמית צירמן........ רגע, זה אני!!!!
בכל מקרה, אחרי הדברים שקרו שכמובן קראתם עליהם בקטעים הקודמים שלי, החלטתי לברוח מהבית..... כוס אמא של אמא שלי..... רגע זה לא נשמע טוב
התחלתי לרוץ הכי מהר שיכלתי בכביש הראשי של מושב נוב, רחוב שמוליקוב, שמוביל דרך כל המושב והוא הכביש היחיד שמחבר את נוב לערים אחרות
אז ברחתי ממש מהר, וכמובן הורים שלי חולי סרטן מהחיים בכביש אז הם התעייפו מהר ולא הצליחו לתפוס אותי...... סוף סוף הייתי חופשי מהם!!!!!!!!!!
אבל בטח שהמניאקים חייבים לדווח על זה למשטרה..... אז אני הולך לי על כביש בשום מקום, דרך שדה יבש שממשיך לקילומטרים, ממש יבש וחם......
כמובן שלא ידעתי שהמשטרה אחריי, אז כשפתאום שתי מכוניות שלהם עוברות על הכביש ועוצרות לידיי, אני משתגע מפחד....... ובורח!!!!!!!!!! 
אני רץ רץ רץ כמו טיל בתוך השדה היבש ומתחבא מאחורי איזה סלע אחד שמצאתי ובסוף השוטרים הלסביים האלה עוזבים, המזדיינים האלה.......
בחזרה למסע, אני ממשיך ללכת בכביש הזה, יום ולילה, כשלבסוף אני מתעייף ומחליט לשבת סתם בצד ולנוח....... והשעה כבר אמצע הלילה.........
אני סתם שוכב לי שם, כשאני רואה מדורה באופק, אז אני קם והולך אליה, ומה אתם יודעים, זה מעגל היפים!!!!!!! מעשנים חשיש כמו מניאקים..... תביאו גם
אני מצטרף למעגל שלהם, אז אנחנו יושבים שם, באמצע הלילה, מעבירים נרגילה אחד לשני ומעשנים..... ומתבבר בסוף שגם הם בורחים מהמשטרה
אז כשהבוקר מגיע, הם אורזים את כל האוהלים שלהם, עוזבים, נותנים לי קצת כסף, אוכל, מים, אפילו מפה.3 זה היה לילה משוגע, הלילה הראשון שלי בעולם האמיתי!!!!!!!
אני ממשיך בדרך שלי, מסומם כמו לא יודע מה, אחרי שבועות של הליכה אני בסוף מגיע לאילת....... אילת. אילת!! אילת!!!!! אייילללתתתת!!!!!!!!!!111
הולי שיט הלכתי רחוק!!!!!!!! וזאת העצירה הראשונה במסע הארוך הזה, והעצירה היחידה שתהיה לי מהנקודה הזו בישראל......
מקווה שנהנתם מהחלק הראשון מתוך מיליונים שעוד יביאו, זה הולך להיות מסע מעניין, אז אל תשכחו לחזור מחר לקרוא את הקטע הבא!!!!!!
| |
 הפתעה, ביצ'ס!
נחשו מי חזר!!!!! כן כן, זה אני, עמית צירמן, האחד והיחיד!!!!! לא חשבתם שתראו אותי שוב, הא?!1111 אז טעיתם, תאכלו זין!!!!!111
מאז שסגרתי את הבלוג וסולקתי מהבית ספר שלי, אתם לא תאמינו איך החיים שלי התהפכו!!!!! חברה, כסף, אפילו ווי אחרי כל השנים האלה!!!!
טוב האמת אלה הכל שקרים, אני עדיין חי חרא של חיים ברחובות מושב נוב, ובכלל יש לי וי!!!!!!! איזה באסה........ ואין לי חשמל!!!!!!!!1
אבל אתם לא תאמינו מה עברתי בשנתיים האחרונות...... יש לי דברים לספר, הרפתקאות מדהימות שלא הייתם חולמים עליהן אפילו על סמים!!!!!!
כל הזמן הזה, ביזבזתי את הזמן שלי על בית ספר ועל התבכיינות על החיים העלובים שלי....... חסר לכם לדעת כמה אתם מפספסים!!!!!!1
לחיות את החיים, העולם האמיתי....... שינה אותי לגמרי!!!!!!!!! הייתי כמעט בכל מקום שאתם יכולים לדמיין0.9 וגאס, טורונטו, ברלין, מה שבא לכם
המקום היחיד דווקא שלא אהבתי היה יפן, כוס אמא של הגזענים האלה, לא יזיק להפיל פצצת אטום או עשר עליהם, שילכו להזדיין........
ודווקא ליפן אני מחליט להקדיש פסקה לעצמו, אחרי הכל, בארץ משוגעת שכזאת אין מצב שאני לא אראה שם דברים גדולים מהחיים!!!!!!!!11
אבל ברצינות, היפנים המפגרים האלה מבזבזים את הטכנולוגיה שלהם על הדברים הכי מפגרים..... מכונות לקניית הנטאי, מנגבי תחת אוטומטיים....
מי צריך דברים כאלה??? אם אתם שואלים אותי, בני אדם צריכים לחזור לחיות בטבע כמו שהיה פעם, בתקופות הפרה-היסוטריות0.3
כל החרא הזה של העולם המודרני סתם מסנוור את הזן שלנו מהמטרה האמיתית של החיים, להנות....... בלי מלחמות, בלי פשע, רק הטבע ואנחנו
בכל מקרה, זה מה שיש לי לספר לעכשיו, אבל שלא תחשבו שנגמרו לי הסיפורים.......
אז תמצאו מקום ישיבה נוח, תהדקו חגורות, קחו קצת סמים לדרך ותתכוננו, כי זאת הולכת להיות טיסה של פעם בחיים!!!!!!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
AmitZirman