"אם תנסי לעוף עוד תגלי כנפיים.."

כמובן שאמא שלי לא מרוצה מהתעודה שלי אבל כמו שאמרתי לה "תלונות, מענות ובקשת בבקשה שלא יהיו".

מה היא מצפה? שאחרי שלא השקעתי כל השנה והציונים לי היו בין 30-60 אני אקבל יותר מ-55 במתמטיקה?! היא יודעת שזה לא חשוב לי. היא יודעת שממש לא משנה לי מה יהיה הציון שלי. לא משנה, היא משגעת אותי.

אירוע סופשנה עם השכבה: פנאן.

היה מוזר, נמרח אבל בעיקר מצחיק.. הבנים הרגו אותי מצחוק. הייתי מרוצה מהבנות שלא באו.. פשוט היה לי מתאים שהן לא יהיו שם.. ככה הייתי יכולה להיות עם אנשים אחרים בלי שהן (היא) יעשו לי פרצופים ואני ארגיש רע על זה שאני לא איתן. היה לי פשוט טוב שהן לא היו. וכן, זה לא יפה להגיד את זה.. הן חברות שלי והכל.. יש מקומות שבהם הן ממש טובות לי וממש כייף לי איתן.. אתמול זה לא התאים. היה טוב וכייף בלעדיהן (:

ישבתי ודיברתי איתה אתמול והבנתי שכלכך התגעגעתי.

לא הרגיש לי מוזר אפילו לדבר איתה.. הרגיש כאילו לא עברו איזה שלושה חודשים מהשיחה האחרונה שלנו, הרגיש טבעי לחלוטין להתיישב לידה כשהיא הייתה לבד ולהתחיל לדבר. היה לי כייף.

אני אוהבת אותך. אל תשכחי את זה. לא משנה מה יקרה, אני כאן. מוכנה לשמוע אותך בכל נושא שאולי לאחרים נמאס ממנו, מוכנה לחבק אותך, מוכנה לנסות להעלות לך חיוך על הפרצוף המקסים שלך. מוכנה לכל דבר..

"אם כל מי שקרוב לא יישאר

ואם כל מי שרחוק לא יתקרב

אל תשכח - אני איתך עכשיו, חבר(ה)"

 ~~

"יהיה לנו קשה אך גם מזה נצא

את לא תהיי לבד. לעולם."

נסע לארה"ב.

שוב.

אממ.. מוזר, אבל בינתיים אני בסדר.. ציפיתי שאני אהיה ממש בדאון ויהיה לי ממש קשה להעביר את היום בלי להתקשר אליו.

הדבר היחיד שממש ממש קשה לי הוא זה שאני לא יכולה להתקשר אליו שניה לפני שאני נרדמת ולשמוע את הקול שלו..

אני מתה לחיבוק שלו.. אני מתגעגעת לחיבוק שלו.

לפני שבוע בדיוק ספרתי את השעות שהיו עד שנסעתי אליו.. והיה לי כלכך כלכך כייף.. היינו בפאב עם חברים שלו שהיו כלכך חמודים אליי, היינו אצלו.. בבוקר הוא התחיל להיות מגעיל לטובתי והיה אדיר.

עכשיו אני סופרת את הימים שנשארו עד שהוא חוזר (43) ומרגישה פתטית.. מרגישה קצת טיפשה אבל לא אכפת לי במיוחד, פשוט כי אני יודעת שכתובים לו בפלאפון כל התאריכים החשובים שקשורים אליי (מקובצת, פולין, עיר הנוער) ושהוא דואג לי משם.

אני סומכת עליו שלא משנה כמה יתחילו איתו - הוא יישאר איתי. המשפטים שהוא אמר לי עוד לפני שנהיינו ביחד עוברים לי בראש ופשוט טוב לי.

לא משנה כמה היא משגעת אותי וכמה בא לי לצרוח מדי פעם - אני נרגעת ברגע שאחד המשפטים עובר לי בראש. אני עוד שומעת את הקול שלו מדבר איתי מתוך המטוס ביום שבת.

"שלח לי הודעה עם המספר שאתה נמצא בו אחרי המקובצת או משהו כזה"   "למה לא מחר?"  "טוב, אז מחר"

זה לא קרה, ידעתי שלא.. מצחיק, אני לא מצפה לתגובות.. אני רק מתארת לעצמי את הפרצוף שלו כשהוא קם ומגלה הודעת בוקר טוב.. מצחיק לי לחשוב על זה =)

עוד 12 יום מקובצת. יהיה בעיקר מוזר..

תמר, רתם, גל ואני.. אם מישהו שם יגלה עליי ועליו זה יהיה מצחיק פשוט.. "אההה!!!... את חברה שלו?!?! כבוד!" חחח

אני רוצה לפגוש את תמר כבר. אני רוצה שהיא תיתן לי את הרשימה כבר!

אני צריכה עבודה. ועשיתי צעד ראשונה בדרך אליה =)

הלכתי לעבור על איזה משהו.. לא החלטתי מה לעשות עכשיו.. אה, להקליט צלצול הודעה חדש. אני חייבת. אני שונאת את הצלצול הודעה שלי ויש לי רעיון גאוני.

עוד הרהור אחד שקשור להקלטות.. אני חייבת למצוא מקום להקליט בו.. דחוף.. יש לי שבוע להגיש את השטות הזאת ואין לי איפה להקליט אותה.

עצות יתקבלו בברכה.

יומטוב שיהיה =)