חיים זה הדבר הכי מסובך שתתקלו בו בחיים. (מן הסתם)

כל הבעיות הקטנות והלא חשובות שלכם, חברים וחברות וציונים והורים, כולם מתגמדים ומתקטנים ומצתמקים לעומת החיים, הדבר המפחיד והמאיים ביותר. שקיים.

אני זוכרת את עצמי בתור ילדה קטנה, יושבת בתוך השירותים וחושבת לעצמי "מהם החיים, מהם בני אדם?"

האם אנחנו כלי משחק כמו הברביות שלי, שמופעלים על ידי כוח עליון? האם יש חיים אחרי המשחק הזה?

ואם, כשיום אחד אני ימות, אני יתחיל במשחק אחר?

מה היה קורה אם כדור הארץ לא היה קיים, עדיין היינו מתקיימים כמו שאנו היום?

עכשיו, אני ילדה גדולה, אבל השאלות שלי לא השתכללו מאז.. אני עדיין לא מבינה מהחיים שלי. ממש לא. לפעמים אני מרגישה מנותקת מעצמי, מהאנשים שמסביבי, אפילו המשפחה שלי ניראת לי לפעמים זרה, לא מוכרת.

אני מאמינה בגילגול נשמות, ואתם יכולים לגלגל עיניים אבל אני מאמינה בזה כמו שאני מאמינה שמה שזורקים למעלה חוזר למטה, רק שלתאוריה הזאת יש הוחכות ולראשונה אין.

בגלגול נשמות, הנשמה אחרי המוות נכנסת לגוף אחר, ועוברת גילגול אחר, חיים אחרים. בכל גלגול היא לומדת משהו מהשגיאות שלה מהגילגול הקודם, נענשת על דברים רעים שהיא עשתה, מגשימה איזה ייעוד שהיא צריכה להגשים.

ובעיקרון, אצל נשמות אין כזה דבר "נשמה מכוערת ומגעילה", כי כולן בטיבן טובות. זה רק החיים והקיום בתוך גוף אנושי שגורם לאנשים להתנהג מגעיל.

אז כל מה שיש לך זה רק מקרי, זו רק המציאות שיצרו לך החיים, רק שאני ממש לא הבנתי מהם..

מה אני צריכה לעשות כאן בכלל? כולם עוברים את אותו הדבר? לפי מה יש לנו את שיקול הדעת, אם כל הנשמות במקור הן "טובות"?

זה האופי שייסדו לנו החיים? ואם כן, אז יש לנו זכות בחירה בחיים האלו בכלל?

לעזאזל. ואני עוד צריכה לדאוג לדברים כמו שיעורי בית. כאילו אין על מה לדאוג.

נזכרתי במשהו מצחיק- מתי שהוא בשיעור גיטרה המורה שלי שאל אותי מה שלומי, אז עניתי לו שככה ככה, כי הייתי באחד מהתקפי הבילבול שלי, אז הוא שואל אותי "מה קרה, זה בנים? אהבה נכזבת? ספרי לי" ואני מחייכת לי חיוך קטן וחושבת- אחח בנים, כאילו בעיות מהסוג הזה יכולות להעסיק אותי עכשיו. אני תוהה לי בשאלות קיום והוא דוחף לי "בנים". חח בכל מיקרה זה הצחיק אותי.

טוב.. בכל מיקרה יום טוב ואני מקווה שהפוסט הזה לא גרם לכם לבלבול יתר.

אם כן, אתם תמיד יוכלים להגיד שאני פסיכית שמדברת שטויות ולימחוק אותו מהראש שלכם, לבחירתכם.

שלכם

אוקסי דוקסי 

נפש גוף ונשמה

להתחבר לאדמה

נשמה גוף ונפש

עמוק בתוך הרפש

נפש נשמה וגוף

לא מזהה את הפרצוף

לקחת נשימה,

נשמה!

מי זאת במראה?!

הזוטות היומיות

המילים הסתמיות

שחכתי את עצמי

שחכתי איך לחיות.

גוף

יום אחד אתה תעוף

נפש

אף פעם לא שותקת חרש

נשמה

אש אוויש ואדמה

מקסימה? מדהימה?

מה פירוש?

אושר כתוש.

בלאגן

מהי משמעות הזמן?

פצעי בגרות, גבות

האם זה משנה?

חברים וחברות..

הכל בא בתורות.

אז איפה אמורים לחיות?

גוף נפש ונשמה

הרגעי, קחי נשימה...

___________________________

כמו שראיתם אני במצב נפשי קשה.. (או שאולי מצב נישמתי קשה?)