לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ללא מעצורים


סיפור על חברות אמיצה.

כינוי: 

בת: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2007

פרק שישי - "מחלה"


שלום שלום D:

אני ממש ממש מצטערת על חוסר העידכונים ):

סליחה,סליחה,סליחה,סליחה,סליחה,סילחה,

סולחים?

גם נעלמה לי קצת המוזה,

אבל עכשיו היא חזרה ויש לי מלא רעיונות להמשיך העלילה P:

בקרוב עיצוב חדש.

ואני מקדישה את הפרק הזה למור החמודה 3333>

היא כבר תבין למה ><"

מארועי הפרק הקודם

 

"מה תירגע?  יש לי סחרחורות וכאבי ראש. אני רוצה לדעת מזה!"

"סמים. אבל זה סמים... איך אני אגיד את זה? מאוד ממכרים"

"אז מה אני אמור לעשות?"

"אתה כבר בפנים ילד. אתה לא יכול להפסיק"

דן נשם עמוק.

"אז... אה... תן לי מנה מזה..."

 

- - - - - - - -

 

הוא התיישב ליד שירן.

"אז מה יש לך חבר?"

"לא כרגע. ולך יש חברה?"

"לא"

המבטים שלהם הצטלבו.

הם הביטו אחד בשניה.

התקרבו, והתנשקו. זאת הייתה נשיקה קסומה.

דומה לאהבה ממבט ראשון. הם לא כל כך הכירו,

אבל כבר התאהבו אחד בשניה.

כמו באגדות.

 

- - - - - - - -

 

הם הגיעו לים והתישבו.

סיי-ג'יי הוציא את הכריכים והשתייה שהוא הכין.

הוא מזג להם שתייה.

"אנחנו מרימים כוסית זאת, שיהיו לנו עוד המון המון שנים ביחד" הוא אמר והם התנשקו.

"היי תגיד זאת לא שירן שם?"

"דומה. אבל שירן לא מעשנת."

"נכון... אבל לא הגיוני שיש מישהי שכל כך דומה לה."

"זה באמת דומה."

"זה לא דומה. זאת היא"

פרק שישי

"מחלה"

 

"אני.. אני לא מאמינה.. היא תמיד הייתה נגד..." אמרה סיוון.

"טוב מאמי, בואי לא ניתן לזה להרוס לנו את הרגע. נדבר איתה מחר" אמר סיי-ג'יי.

"את צודק" אמרה סיוון.

אך שניהם דאגו ורצו מאוד לדעת מה קרה.

 

- - - - - - - -

 

שירן, אביב דן סיוון וסיי-ג'יי ישבו באחד הספסלים בבית הספר.

"אז מה רציתם להגיד לנו?" אמר דן.

"אז ככה, זה בקשר אליך, שירן" אמרה סיוון.

"אני?? מה עשיתי?" שאלה שירן מופתעת.

"ראינו אותך בים... אם איזה בחור... מעשנת" אמר סיי-ג'יי.

"שירן את עישנת??" צעק אביב.

שירן הייתה מבולבלת. היא נשמה עמוק.

"כן. אז יש לי חבר חדש ועישנתי מה הבעיה שלכם?" היא אמרה.

"אין לנו שום בעיה אנחנו פשוט דואים לך... את פוגעת בעצמך עם העישון הזה"

"אני אעשה מה שבא לי!! ואם זה מפריע לכם כנראה שאתם לא חברים שלי באמת" אמרה שירן בכעס והלכה.

"אני לא מאמין" אמר אביב.

"גם אני לא, זה ממש לא מתאים לה" אמרה סיוון.

"דן הכל בסדר איתך? לא הוצאת מילה" אמר סיי-ג'יי.

"כן אני בסדר... אני פשוט בשוק" אמר דן, אך שיקר.

הוא לא דיבר, כי אחרי מה שקרה עם שירן,

מה הם יחשבו עם הם יגלו שהוא לוקח סמים?

ולמה לעזעל הוא קנה את זה?

הוא עדין לא הבין למה הוא אמר לנער ההוא שיביא לו מזה...

מה גרם לו לעשות את זה?

אולי כדי להפסיק את הסחרחורות?

הוא ידע שהוא פוגע בעצמו. אבל הוא לא ידע איך להפסיק.

 

- - - - - - - -

 

אחרי בית הספר, סיוון הגיעה לביתה,

הלכה למחשב והתחברה למסן.

מישהו הוסיף אותה.

היא אישרה אותו ופתחה איתו שיחה:

סיוון: מי זה?

....: שלום קוראים לי יונתן, אני מת"א מצאתי את המסן שלך באתר מקושרים :)

סיוון: שלום בן כמה אתה?

יונתן: 16 כיתה י', ואת?

סיוון: 15 כיתה ט'.

הם המשיכו לדבר ולהכיר אחד את השני.

 

עבר שבוע. הם דיברו כל יום והפכו לידידים ממש טובים.

יום שלישי,סיוון התחברה למסן.

יונתן: מאמי!!

סיון: היי מה קורה?

יונתן: סבבה תקשיבי יש מסיבה ממש שווה ב"א רוצה לבוא?

סיוון: לא יודעת... אני פוחדת.. אולי אתה איזה רוצח סידרתי XDDD

יונתן: אני נשבע שלך שאני לא! בבקשה תבואי, יהיה ממש כיף!

סיוון:טוב נוו... אני אבוא (:

 

- - - - - - - -

 

"אני עדין לא מאמין למה הרופא אמר.

גידול בראש.

איך אני אמור להתמודד עם זה?

תמיד שמעתי על המחלה הזאת, אבל אף פעם

היא לא הייתה כל כך קרובה אליי.

אז מה אני עכשיו? ילדה חולה?

ומה החברים שלי יגידו?

טוב, אני לא מתכוון לספר להם.

היום אני עושה קרחת, ויש לי טיפול כימו פעם בחודש.

לפחות לעכשיו.

אם המצב יחמיר אני אצטרך ללכת לעיתים קרובות יותר.

אבל אני לא מספר לחברים שלי.

לפחות לא עכשיו.

אני לא יודע איך להתמודד עם זה ואיך הם יגיבו,

אז זה הסוד שלי.

אבל הם בטוח יחשדו,

מה פעם בחודש אני לא אגיע בימי ראשון שני ושלישי?

זה יותר מידי מוזר. אבל אני אנסה לשמור על הסוד הזה כמה שיותר.

אני פוחד. פוחד מהמחלה הזאת.

אני פשוט לא מפסיק לבכות....

אני לא רוצה להיות חולה.....

ניראה לי אני אקנה יומן.

כי זה מאוד עוזר לי להוציא את הכל החוצה על דף, כמו עכשיו.

עכשיו אני הולך לעשות קחרת,

ביי ביי שיער! ואני אקנה גם בדרך יומן P:"

 

- - - - - - - -

 

"בוקר טוב" אמר סיי-ג'יי שנכנס לכיתה.

"בוקר אור" ענה לו דן, "ותתחדש על הקחרת"

ספויילרים

בתור צ'ופר בגלל שלא עידכנתי הרבה זמן,

הבאתי לכם כמה קטעים שיופיעו בפרקים הקרובים :)

 

- - - - - - - -

 

"אני לוקח סמים... רציתי להגיד לך את זה אני חייב להגיד את זה למישהו...

ואני מבקש, אל תגלי לאף אחד... ואם את יכולה, תעזרי לי?"

 

- - - - - - - -

 

"יא בן זונה!!! אני לא מאמין!! אתה החבר הכי טוב שלי איך יכולת?

אל תדבר איתי יותר בחיים, אניאפילו לא רוצה לראות אותך. אתה מגעיל אותי"

 

- - - - - - - -

 

"הם לא מבינים שאני יכולה לעשות מה שבא לי.

אם כל דבר קטן מפריע להם, אז הם לא חברים אמיתים! אבל העיקר שיש לי אותך"

 

- - - - - - - -

 

שוב אותו הזיכרון.

היא צועקת, הוא לא מרפה.

הוא משכיב אותה על המיטה ולא נותן לה לזוז.

כל יום היא נזכרת בזה.

היא התחילה לבכות. היא הייתה זקוקה לחיבוק חם ואוהב,

אז היא התקשרה לעומר.

 

- - - - - - - -

 

סיוון ירדה מהמונית ושלמה לנהג.

היא חיפשה את יונתן.

פתאום מישהו נגע בכתף שלה,

היא התסובבה ואמרה:

"מה אתה עושה פה לעזעזל?!?!?!?"

הפעם אתם לא יכולים להגיד שלא היה ארוך P:

חחח.... אשמח לתגובות,

ואני חייבת ללכת אז אני אודיע לקבועים יותר מאוחר.

אוהבת המון,

עריכה:

מצטערת שעוד אין פרק חדש,

ורק עכשייו הודעתי לקבועים על הפרק =\

סולחים?

 

נכתב על ידי , 29/10/2007 13:51  
25 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שוומית .[= ב-19/4/2008 12:25
 



פרק חמישי - "חבר חדש"


היי D:

אז דבר ראשון,

אני מצטערת על חוסר העידכונים אבל לא היה לי זמן =[

התגובות קצת ירדו, למה??

טוב אני מקווה שהפוסט הזה תיגבו יותר 3>

מארועי הפרק הקודם

 

אבל היא כל הזמן נזכרת ברגעים האלה.

שהיא ישבה על המיטה, ולא יכלה לעשות כלום.

הוא יותר חזק. היא ניסתה להוריד אותו ממנה,

לברוח. אך לא יכלה.

היא לא שכחה כל רגע.

והיא גם לא תשכח.

 

- - - - - - - -

 

פתאום הוא שמע קול:

"הוא יהיה חייב לקחת עוד"

נזכר שוב באותו הרגע שהנער בא עם המזרק.

"אם הוא לא יחזור, הוא ישתגע" אמר הנער.

פתאום הכל הסתדר לו בראש.

'אני חייב למצוא את שני הנערים האלה' הוא אמר לעצמו.

פרק חמישי

"חבר חדש"

 

דן רץ מהר לחורשה.

הוא הסתכל לראות אם 2 הנערים שם,

חיפש אותם בכל החורשה.

אך הם לא היו שם.

הוא התיישב ליד אחד העצים וניסה להיזכר לאן הם לקחו אותו.

ככה הוא ישב שעה.

הוא לא נזכר בכלום, ואף אחד מהנערים לא בא.

אז הוא קם והלך.

"הוו זה שוב אתה"

שמע קול לפני שיצא מהחורשה.

הוא הביט לכל הכיוונים אך לא ראה אף אחד.

"למעלה י'מפגר!"

הוא הביט על אחד העצים שהיה לידו.

על העץ ישב הנער שהזריק לו את הסמים.

"מה נתת לי?" צעק דן.

"תירגע" אמר הנער וירד מהעץ.

"מה תירגע?  יש לי סחרחורות וכאבי ראש. אני רוצה לדעת מזה!"

"סמים. אבל זה סמים... איך אני אגיד את זה? מאוד ממכרים"

"אז מה אני אמור לעשות?"

"אתה כבר בפנים ילד. אתה לא יכול להפסיק"

דן נשם עמוק.

"אז... אה... תן לי מנה מזה..."

"יש לך כסף?"

דן הוציא מהכיס 40 שקל.

"אתה צוחק עליי נכון? זה יעלה לך 75!"

"אבל אין לי..."

"טוב הפעם אני אותר לך...  אבל פעם הבאה אין הנחות"

 

- - - - - - - -

 

סיי-ג'יי וסיוון החזירו את שירן הביתה.

אך שירן לא רצתה להיכנס.

היא רצתה לשכוח מהכל אז היא הלכה לאיזה מועדון.

היא שתתה המון. עד שהיא כבר נהיתה שיכורה.

היא רקדה עם איזה כמה בנים.

אחד מהם החיל לדבר איתה.

"איך קוראים לך בובה?"

"שירן. ולך?"

"אני עומר"

"בן כמה אתה?"

"16 ואת?"

"14 וחצי"

הם דיברו עוד איזה רבע שעה.

"את באה החוצה? באלי לנשום קצת אוויר" אמר עומר.

שירן סימנה כן עם ראשה והם יצאו החוצה.

"סיגריה?" אמר עומר בזמן שהוא מדליק את הסיגריה שלו.

"אני לא מעשנת" ענתה שירן.

"רוצה לנסות?"

"לא תודה"

"נוו, באמת. רק פעם אחת! בשבילי!" עומר עשה פרצוף מתחנן.

"נוו טוב"

שירן הדליקה סיגריה והתחילה לעשן. היא התשעלה.

"חחח.... ככה זה תמיד בפעם הראשונה" אמר עומר.

היא ניסתה שוב. ועישנה את כל הסיגריה.

"אוי זה ממש משחרר" היא אמרה. "תביא עוד אחת!"

"היי תירגעי! לאט לאט"

"נוו תביא!"

"טוב טוב קחי"

שירן עישנה עוד 2 סיגריות.

היא הרגישה כל כך טוב. זה כל כך שיחרר אותה.

עומר התקרב אליה.

"תגידי, בא לך לקפוץ אליי?" הוא אמר.

"בכיף"

הם נכנסו לאוטו והתחילו לנסוע.

הם הגיעו לביתו של עומר.

"כנסי בשקט ההורים שלי ישנים" הוא לחש לה.

הם נכנסו בשקט לחדרו של עומר ושירן התישבה על המיטה.

"אני הולך שנייה להחליף בגדים, כבר חוזר" אמר עומר ויצא מהחדר.

אחרי 2 דקות הוא חזר רק עם בוקסר.

הוא התיישב ליד שירן.

"אז מה יש לך חבר?"

"לא כרגע. ולך יש חברה?"

"לא"

המבטים שלהם הצטלבו.

הם הביטו אחד בשניה.

התקרבו, והתנשקו. זאת הייתה נשיקה קסומה.

דומה לאהבה ממבט ראשון. הם לא כל כך הכירו,

אבל כבר התאהבו אחד בשניה.

כמו באגדות.

 

- - - - - - - -

 

"תגידו בא לכם להיפגש בערב?" אמר אביב כשהם היו בדרך לצאת מהבית ספר.

"אני וסיוון לא יכולים, אנחנו חוגגים שנה" אמר סיי-ג'יי.

"גם אני לא יכולה" אמרה שירן.

"טוב לא חשוב, אז בפעם אחרת, יאללה ביי" אמר אביב והלך לדרכו.

"אני גם הולכת ביי" אמרה שירן.

"אבל הבית שלך בכיוון שאנחנו הולכים"

"כן אבל אני הולכת לקניון"

"אהה טוב, ביי מאמי"

 

- - - - - - - -

 

שירן הגיעה לקניון.

ואז הלפאפון שלה צילצל.

"איפה את?" זה היה עומר.

"אני הרגע נכנסתי לקניון" ענתה שירן.

"אהה טוב" אמר עומר וניתק.

שירן הלכה לרחבה שליד הקולנוע וראתה את עומר יושב שם.

היא רצה אליו ונישקה אותו.

"היי יפה שלי!! מה נישמע?" הוא אמר.

"הכל טוב נשמה ואיתך?"

"מצוין! היום בערב הולכים לים, נעשה פיקניק!"

"נהדר" אמרה שירן ונישקה אותו שוב.

 

- - - - - - - -

 

"אז לאן הולכים?" שאלה סיוון את סיי-ג'יי שהיו באוטו.

"לים. לעשות פיקניק!"

"יש, אין יותר רומנטי מהים"

 

הם הגיעו לים והתישבו.

סיי-ג'יי הוציא את הכריכים והשתייה שהוא הכין.

הוא מזג להם שתייה.

"אנחנו מרימים כוסית זאת, שיהיו לנו עוד המון המון שנים ביחד" הוא אמר והם התנשקו.

"היי תגיד זאת לא שירן שם?"

"דומה. אבל שירן לא מעשנת."

"נכון... אבל לא הגיוני שיש מישהי שכל כך דומה לה."

"זה באמת דומה."

"זה לא דומה. זאת היא"

בגלל כל הבקשות שלכם,

עשיתי את הפרק הזה יותר ארוך P:

אוהבת המון,

עריכה:

לא אני לא נעלמתי.

פשוט אני עסוקה בספיישל שנה בבלוג השני שלי,

אבל יום ראשון אני מבטיחה עידכון!

מצטערת על כך, אבל תמתינו בסבלנות [מה לעשות,

הלפ מי יותר חשוב P:]

 

נכתב על ידי , 18/10/2007 18:13  
808 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של AAApalmGep ב-27/7/2015 18:28
 



פרק רביעי - "היא לא שכחה"


שאלום D:

בלי הקדמות מיותרות,

נתחיל :P

מארועי הפרק הקודם

 

סחרחורת תקפה אותו, הוא כמעט נפל,

ואז עוד זכרונות הציפו את ראשו.

הוא ראה את עצמו על הריצפה,

מלא דם. חסר כח,כבר עייף מלנסות להאבק.

ואז אחד הנערים בא עם מזרק,

ומכניס לו אותו ליד, פתאום הוא כבר לא זז.

זה כל מה שהוא זכר. ואז הוא הבין.

הוא הבין את הרגשת העייפות הכבדה,

את זה שהוא לא זוכר כמעט כלום.

כן, הם הזריקו לו סמים.

 

- - - - - - - -

 

שירן ישבה בקניון באחד השולחנות.

'נו איפה סיוון וסיי-ג'יי???' היא חשבה לעצמה.

"היי שירני" אמר קול מוכר.

שירן הסתובבה ופשוט לא האמינה,

"איתי?!!?!?!?"

פרק רביעי

"היא לא שכחה"

 

"הוו אז זוכרת אותי" אמר איתי וחייך.

"תלך מפה י'בן זונה!" צעקה עליו שירן.

"מזה הקללות? לאן נעלמו מילות האהבה?"

"מי יכול לאהוב אותך אחרי מה שעשית אהה?"

"תירגעי! זה שאת תינוקת לא אמר שאני צריך להתקדם כמוך"

"זה כל מה שמעניין אותך? רק סקס?"

"תשתקי!!! אני מזכיר לך, אל תגידי מילה!!"

שירן לא יכלה יותר.

זכרונות הציפו את ראשה.

היא ברחה הכי מהר שרק יכלה.

היא נכנסת לאחד התאים בשירותים,

כל האיפור כבר היה מרוח.

היא בכתה, אבל בשקט, כדי שאפחד לא ידע שהיא שם.

היא נזכרה באותם רגעים,

שהוא אמר שהוא רוצה לשכב, אך היא לא הסכימה.

הוא תפס אותה בכח והשכיב אותה על המיטה,

היא צעקה שוב ושוב אך הוא סתם את פייה.

הוריד את בגדיה כשכבר דמעות זולגות מעיניה.

הדמעות לא הפסיקו לרדת.

פתאום הפלאפון שלה צילצל,

על המסך היה רשום "סיווני".

אך היא לא ענתה. היא לא רצתה.

אפחד לא ידע על מה שקרה שם.

היא גם לא יכלה לספר. איתי איים עליה.

והיא פחדה ממנו, כי הוא ידע איפו היא גרה.

הוא ידע עליה הכל.

אבל היא כל הזמן נזכרת ברגעים האלה.

שהיא ישבה על המיטה, ולא יכלה לעשות כלום.

הוא יותר חזק. היא ניסתה להוריד אותו ממנה,

לברוח. אך לא יכלה.

היא לא שכחה כל רגע.

והיא גם לא תשכח.

 

- - - - - - - -

 

"איפה היא יכולה להיות?" שאלה סיוון את סיי-ג'יי בדאגה.

"לא יודע. אולי היא הלכה?" ענה סיי-ג'יי.

"אבל אז היא הייתה עוננה לפלאפון. אני דואגת לה"

"גמאני דואג לה. טוב בואי נלך לבית שלה ניראה אם היא שם"

"טוב רגע אני צריכה לשירותים"

"אוקי אני מחכה לך פה מותק" 

סיוון נכנסה לשירותים.

בודקת כל תא, ליראות אם הוא פנוי.

היא הגיע לתא אחד, ושמעה ממנו קולות.

"יש שם מישהו?" היא אמרה ודפקה על הדלת.

אך אפחד לא ענה.

היא התקופפה והסתכלה מתחת לדלת.

היא ראתה נעלי אולסטאר לבנות.

'לשירן יש כאלה' היא אמרה לעצמה.

"שירן!?!?!? שירן זאת את?"

הדלת נפתחה.

סיוון ראתה את שירן יושבת שם ובוכה,

כאשר כל האיפור מרוח על פניה.

"מה קרה?" היא שאלה וחיבקה אתה.

אך שירן לא ענתה.

"דאגנו לך" סיוון המשיכה לומר.

שירן לא הוציאה מילה מהפה. אפילו לא הסכלה לכיוונה של סיוון.

"טוב את מתכוונת לספר לי מה קרה?"

"הוא.. הוא... אני... אני לא יכולה"

"נו באמת שירני אני חברה הכי טובה שלך,ספרי לי"

"מצטערת סיוון. אני פשוט לא יכולה"

"טוב מאמי, בואי נקח אותך הביתה"

 

- - - - - - - -

 

דן הרגיש שוב את אותה עייפות.

אותה סחרחורת. הוא שוב כמעט נפל.

הוא התיישב במיטה.

כאב לו הראש.

הוא התחיל להזיע. הוא לא הבין מה קורה לו.

הוא הביט שוב בידו.

עדין נשאר סימן מהזריקה.

הסחרחורת נעשתה חזקה יותר....

פתאום הוא שמע קול:

"הוא יהיה חייב לקחת עוד"

נזכר שוב באותו הרגע שהנער בא עם המזרק.

"אם הוא לא יחזור, הוא ישתגע" אמר הנער.

פתאום הכל הסתדר לו בראש.

'אני חייב למצוא את שני הנערים האלה' הוא אמר לעצמו.

אני חושבת שהפרק הזה יצא מדהים!

וביום ראשון יש ספיישל שנה בבלוג השני שלי:

יכול להיות שכרגע אני לא אודיע לקבועים שיש פרק חדש,

כי יש לי כמה דברים לעשות,

אבל אני אודיע מחר :)

אוהבת המון,

 

נכתב על ידי , 15/10/2007 20:23  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של זאת עם החיים המיוחדים. ב-25/10/2007 16:55
 



לדף הבא
דפים:  

792
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לתמרוצ'קע :) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על תמרוצ'קע :) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)