אני חושבת שהפעם זה שיגעון..
אני לא יודעת להסביר את זה,
אני ממש לא יודעת מה זה כי תקופה חרא זה לא...
בתחום הריקוד- אני פורחת יותר מתמיד...
טוב לי וכיף לי..
בתחום הלימודים-אחרי מחצית מזעזעת...
התחלתי להשקיע ופתאום כיף לראות תוצאות.
אהבה-יש,או סוג של..אבל טוב לי בזה...
בתחום החברתי- כל כך כיף לי,אני עם אנשים שאני אוהבת,
אבל לפעמים אני מוצאת את עצמי אם אנשים שאני קצת פגועה מהם,
אנשים שאני לא סומכת אליהם,איך פתאום זה חזר להיות רגיל?
למה אנשים פוגעים ואז כלום הם כיאלו סלחו לעצמם
ומה איתי? מה אני חושבת? אולי אני לא סלחתי=[
אבל אני כן אני סלחתי ואין אפחד שאני כועסת עליו
אני פגועה אבל אני סולחת,
לפעמים אני מרגישה שעשיתי כמה טעויות
אבל מטעויות לומדים וצריך לתקן אותן...
יום חמישי היה אזכרה של סבא..
שנה שלמה בלעדיו...
קשהה ליי אפילו לדבר על זה...
"סבא,רק תרשה לי לומר שאני אוהבת,
מתגעגעת ומחכה לך...
אני כל יום חושבת עלייך,
אני מחפשת אותך..
אבל אתה לא שם=[
שאני אבוא לעולם שלך..?
אתה תחכה לי? או שאתה תלך:(.."
אני מוצאת את עצמי כבר שבוע שמחה ומאושרת,
פורחת ברוב התחומים..
אבל שחושך ונהיה לילה..
אני מוצאת את עצמי עם דמעות
אני מרגישה שאני בסערת רגשות מטורפת
שאני לא יודעת איך להסביר..
ובנימה אופטימית זאת
אל תתבלבלו כי הכייי טוב לי בעולםםם,
אבל אני פשוט לא יודעת להסביר..
לילה טוב,
שבוע מושלם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
