אוקיי,
אתמול היה יום שדה.
התחיל דווקא נחמד..
נסענו לקיסריה, לים שם..
אז הלכנו על החוף ועצרנו כל כמה דקות להסברים מ ש ע מ מ י ם של המורה לשל"ח :|
ואז הגענו למקום כזה ליד המסעדות בחוף שם..
והיה שם מין מרפסת כזו שמשקיפה לים, מדשאות גדולות וספסלים, מקום מהמם.
ואז כולם הלכו למרפסת הזו ואני ישבתי על המדשאות עם בנים ובנות מהכיתה.
וסתם שמעתי באם פי.
אחרי זה שמעתי את השיר מהפוסט הקודם "כשהלכת", אז הרגשתי שאני רוצה קצת להתבודד עם המחשבות שלי, אז הלכתי למרפסת הזו שמשקיפה על הים, אומנם כולם יכולים לראות אותי, אבל על המרפסת עצמה- הייתי לבד.
אז שמעתי את זה , ראיתי את הגלים מתנפצים לחוף, את הים הסוער..
כמו שאומרים > ניסיתי להטביע את הכאב.. אבל המניאק יודע לשחות :/ 
ואז הלכתי לשבת על ספסל , לבד.
ואז טל שמה לב שאני קצת מדוכאת ובאה לראות מה איתי.
היא אמרה לי להפסיק לשמוע שירים שמבאסים אותי, אז אמרתי לה ששאני לא רוצה.
אח"כ עוד מישהי באה וגם אמרה לי מה קרה? וכל זה..
פה כבר התחלתי לבכות..
ואז חבר של טל בא גם לנסות לעודד אותי, כי הוא ידיד טוב שלי.
ואז אמרתי לכולם שיעזבו אותי, והלכתי שוב למרפסת הזו.
וחבר של טל בא אחריי.. ואז סתם זלגו לי דמעות בכיתי לאט, בלי קול.. בכי מאופק.
ופתאום הגיע הקטע שהשיר מתגבר.
ואז כבר לא יכלתי להחזיק את עצמי פשוט התפרקתי, התחלתי ממש לבכות.
ואז גם טל באה וזה..
כולם ניסו להרגיע אותי ואמרו לי שהוא לא שווה אותי ובלה בלה בלה, הדברים הרגילים.
זה לא עודד אותי במיוחד ועדיין בכיתי.. :/
וכסיפרתי לחבר של טל מה הוא עשה לי התחלתי שוב לבכות, חח זה היה קטע די מצחיק כי זה היה נראה כמו בסרט.
אני לא מבינה איך זה שאחרי מה שהוא עשה לי אני עדיין לא מצליחה לשכוח אותו.
משהו לא בסדר בי.
אוווווווווווווווף.
היום יש מסיבת הפתעה לטל, מזל טוב (:
טוב .. ביי .
תמונות מהיום שדה, יאללה? יאלה (: אין פה תמונות שלי חיחיחי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אסתי :]