לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אלה הם חיי


I swear to God, this'll be my one last time!

כינוי:  סתיו מלכה:]

בת: 29

ICQ: 447209509 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2008

אני לא יודעת


 

 

די כבר,תעזוב אותי,תעזוב אותי כבר!

אני לא יכולה..אני לא יכולה לחיות בשקט מבלי שאתה תיגע בי שוב.

אני לא יכולה ללכת בשקט ברחוב,מבלי לפחד להיתקל שוב בחיוך הגועלי הזה שלך.

תעזוב אותי..רק תעזוב אותי כבר,בבקשה.

אתה לא עוזב..אתה אף פעם לא עוזב..

עד שנדמה לי שלגמרי עזבת,אתה חוזר אליי שוב ופוגע מחדש.

אתה מגיע..בודק במה עדיין לא נגעת,מה עדיין לא הרסת בי,ושובר לי עוד קצת את הלב.

אתה אף פעם לא תפסיק?אתה לעולם לא תתייאש?

אני כבר הרוסה..אני לא יודעת אם ניתן למוטט אותי עוד יותר,באמת שאני לא יודעת..

רק..רק תעזוב אותי כבר בבקשה..כי נמאס לי ש אתה לא עוזב..

 

 

 

או שזאת אני שלא מרפה?..

 

 

נכתב על ידי סתיו מלכה:] , 29/2/2008 16:01  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נו באמת..


 

לא צפיתי ליותר מדי,פשוט הודהמתי לגלות מה הולך שם.

 

 במסגרת הלימודים בבית הספר שלי,ביום שני,קיימות שעתיים שבהן אני מתנדבת בבית ספר יסודי.

 

ציפיתי להיכנס לכיתה שלהם,ולראות אותם משתוללים,רבים,צועקים כמו כול כיתה רגילה..אבל דבר אחד הציק לי.

 אלו שצריכים לשמש דוגמא לתלמידים ולתלמידות,אלו שאמורים להעניק לנו ערכים,אלו שצריכים לגרום לנו להבחין בין הטוב לרע: אלו המורות.

בפעם הראשונה שהגעתי לשם,נכנסתי לכיתה א1,וזאת לא הייתה המחנכת,עמדה לה שם מורה טיפה שונה ממה שאני רגילה.

היא הייתה מבוגרת מאוד,אבל זה לא זה..היא הייתה מקועקעת בצורה לא רגילה,ועגילים רבים באוזניים,ואחד באף. ואני לא מתנגדת לעגילים,כלל וכלל לא!אני חושבת שעגילים זה דבר יפה מאוד!מבחינתי שכול אחד יעשה מה שטוב לו,מה שהוא אוהב,שיהיה לו בכיף ושייהנה.

 

אבל למה המורה צריכה להראות בצורה כזאת?איזו דוגמא היא משמשת לתלמידיה?איזה מסר היא אמורה להעביר להם?

 

אני לא מכירה אותה,אני לא יכולה להגיד אם היא בנ"א טוב או לא,משום שאני לא מכירה אותה אישית.

אבל תודו שאם הייתם באים ליום הורים,ופוגשים את מי שהבן שלכם פוגש בכול בוקר מדי יום ביומו,היה מתלבש בצורה חשופה

(ואני מדברת על כך שכשהיא מתכופפת להרים את הדף שנפל לה,לא רק שהילדים  רואים לה את שביל החלב,אלא גם את החריץ),

או היה מחורר בצורה כזאת,לא הייתם מרימים גבה?אולי אפילו מפקפקים ביכולתה לחנך את ילדכם?

 

לא יודעת מה איתכם,אך זה מה שהתרחש לי בראש: יום אחד הילדה שלי חוזרת מביה"ס עם שיגעון של קעקוע על הגב,או עגיל באף.

 

אני חשבתי לעצמי כשראיתי את המורות הללו:לעזאזל,אתן מהוות דוגמא לילדים בני 8-10,אתן לא חושבות שאתן צריכות טיפה להתכסות(ואני לא מתכוונת ללבוש צנוע של בית יעקב),טיפת דרך ארץ.הן פשוט צועקות שם מילים שלא מכבדות את המעמד שהן נמצאות בו.

בביה"ס הזה ישנם גם מורות דתיות,למשל המחנכת של כיתה א'1.

היא מקבלת אותי בברכת בוקר טוב,לא ייווצר מצב שבכיתה שלה יהיו מכות או קללות.תמיד שקט,הכול הולך בנועם,מתוקתק.

ולהיפך,ישנה מורה בכיתה ג'1 אכן דתייה,לא חביבה בכלל על התלמידים(וגם לא עליי),היא צעקנית וקשה מדי.

לעומת המחנכת שלהם,שהיא לא אישה דתייה,והיא נחמדה,סובלנית.

לכן אני אומרת כאן,שזה לא תלוי אם אתה אדם דתי או לא,יהודי או לא.

 

אדם צריך לכבד את המעמד שהוא נמצא בו.

 

מורים,אתם כול הזמן נלחמים על הזכויות שלכם,אומרים שצריכים להעניק לכם כבוד,ולהעלות את מעמד המורה במדינה-אז בבקשה,תתנהגו בהתאם.

 

 

ובכן,אני כבר עיכלתי את זה שאני לא יכולה לשנות את העולם,אני יכולה לשנות אך ורק את עצמי לטובה.

 

                                       רק רציתי לעורר את תשומת ליבם של כמה אנשים..

נכתב על ידי סתיו מלכה:] , 5/2/2008 23:54  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסתיו מלכה:] אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סתיו מלכה:] ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2021 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)