marir
אני מהאנשים שאוהבים מיץ אשכוליות.
מר בסוף? בגלל זה אני אוהב !
אנשי האשכוליות הם אנשים ספורים כמעט כמו אנשי האשכולות!
קפה, ואלכוהול לא אוהב למרות המרירות.. טוב נו בגללה.. אני לא יודע להסביר את זה. אבל אייס קפה ובירה אני שותה!!! |
| 10/2007
דון חואן
הוא עושה את זה פעם בשבוע.
הגיע לבר עושה סיבוב.
שמנה מדי חשב לעצמו.
עדינה מדי.
פטפטנית מדי.
שתויה מדי.
בסוף הוא מצא.
היא היתה 170 ס"מ. עיניים ירוקות עם שיער מתולתל שחור ועוטף. היא היתה רזה ושדיה היו בגודל ממוצע. לא גדולים לא קטנים. קשיחים. או כך לפחות נראו. היא התלבשה באופן חושפני אך לא זול. היא לבשה גופיה לבנה שלא הסתירה כמעט בכלל את טבליות החזייה. את מותניה ורגליה עיטרה חצאית וורדרדה עם זוג נעלי עקב תואמות להפליא.
למה תמיד אני מחפש בחורות שיודעות להתלבש חשב לעצמו, הרי ההיפך הוא המטרה.
היא הבחורה! החליט בליבו. הוא ניגש אליה מאחור. ולחש באוזנה את תמצית הדברים שלוחש כל שבוע באוזנה של אחרת נבחרת בבר מזדמן.
"יש לי שאלה אחת בלבד אלייך. היא מיד הסתובבה לבחון את הברנש הזר, ניסתה לזהות אותו וסיננה "מי אתה??" זה לא משנה מה שמי. את לא מכירה אותי, אחרת לא הייתי ניגש אלייך. תני לי לסיים לדבר. לא מעניין אותי מי את ומה את. לא איכפת לי אם יש לך חבר, את נשואה מאורסת גרושה או אם יש לך ילד. בחרתי אותך בגלל איך שאת נראית ולא אגש הערב לאף אחת אחרת. לא מעניין אותי מה שיש לך להגיד ואיזו מין בחורה את. האופי שלך גם לא מזיז לי. השאלה שלי היא כזו: את רוצה לבוא איתי לאוטו? אני מחכה בחנייה. תחשבי על תשובה ותשלמי את החשבון אם כן. אם לא תבואי תוך 5 דקות אלך."
תוך 2 דקות היא היתה למטה. היא לא ידעה למה היא עשתה את זה אולי היא פשוט לא יכלה לוותר על הזדמנות כזו.
היא נכנסה לאוטו.
"אתה ג'יגולו?"
"לא"
"אתה עושה את זה הרבה?"
שתיקה
"לאן נוסעים?"
"זה לא משנה לא נצא מהאוטו"
"אתה מהאיזור??"
הוא עצר את האוטו
"עוד מילה אחת שלא קשורה אני מוריד אותך פה בצד."
אחרי כמה דקות הם הגיעו לפרדס חשוך.
"לכי אחורה ותתפשטי"
היא עשתה את זה כמהופנטת לא מבינה מה היתה מילת הקסם שלו.
אולי היה זה חוסר היחס שלו אליה אולי השתיקה.
בפחות מדקה היא חיכתה ערומה לגבר זר במושב האחורי של הרכב.
מי צריך אנסים היום היא שאלה את עצמה.
הסקס היה מדהים. כשגופם הפסיק להתנועע כמו דג שגווע אט אט מחוץ למים הם נפרדו זה מגופו של זו והתלבשו בזריזות.
"תיקח אותי לרח' ארלוזרוב אתה יודע איך להגיע?"
"לא.
תגידי רק ימינה או שמאלה."
הוא לא מהאיזור היא חשבה.
"אתה רוצה את הטלפון שלי?"
"לא"
לפחות הוא כנה היא חשבה.
"אני אראה אותך שוב?"
"לא ואם כן אכחיש את הקשר בינינו"
היא לעולם לא שכחה את הלילה ההוא.
בשבילו היו עוד עשרות לילות כמותן. כמה קל כשלא הורסים את הכל במילים חשב לעצמו בפעם המי יודע כמה ולחץ על דוושת הגז בדרכו למאורה הקטנה והאפלולית שלו.
| |
רגע של הארה1 (אל דאגה יהיו עוד, אני מאיר בהמון צבעים)
אוהבים פיסטוקים?
אחד הפיצוחים האהובים עליי.
פיסטוקים הם כמו אנשים.
הרוב סבבה.
אבל יש כאלה ממש מרים.. מכירים?? שנותנים ביס ומרגישים כאילו נתתם ביס באשך של בואש? יש גם אנשים כאלה..
קקות.
יש כאל ריקים.. שאין בהם כלום.. רק גרעין.. ישר לאשפה..
אבל על כל קליפה ריקה יש אחד שהוא 100 אחוז מאכל... בלי קליפה (בואו נניח שהוא לא מסרוח כמוזכר לעיל)
איזה נחמד אם זו היתה הפואנטה שלי הא? יש שאנשים זהב על כל אחד ריק... אבל לא
יש סוג אחרון
פיסטוק סגור
אף אחד לא משקיע מאמץ בפיסטוק סגור... יש כ"כ הרבה פיסטוקים פתוחים שם בשקית... 99.9 אחוז שהוא הולך לפח. אף אחד כמעט לא טעם פיסטוק סגור.
אני פיסטוק סגור.
| |
לדף הבא
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
