היי,
אני עוד פעם כאן [חזרתי אחרי חודשיים]
אמממם...אני אפילו לא יודעת ממה להתחיל כי יש לי המון
דברים לספר לכם...אחרי שסגרתי ת'בלוג, לפני ההופעה, אחרי ההופעה,
פתיחת הבלו החדש וכ'ו כ'ו....LOL
אני קצת מחורפנת [אחרי ההופעה, מי לא?!]
אז אם יהיו פה קטעים מפגרים תדעו שזה מהחירפון...חחח...
טוב עברנו...
אוקיי, דבר ראשון - בבלוג יש עכשיו כמה בנות שעוזרות לי עם הבלוג...
שחר - מעצבת גראפית [אלופה] יש לה גם בלוג [אתם מוזמנים]
יש עוד ילדה שאני עכשיו מדברת איתה והיא תהייה
[רוב הסיכויים] המתרגמת בבלוג-מגרמנית לעברית =]
תהייה כנראה עוד מנהלת לבלוג =]
אחרי שסגרתי ת'בלוג אני ראיתי שיש בעצם המון דברים שאפשר לעדכן עליהם...
ומי שלא יודע - אז הסיבה לסגירת הבלוג היא...בי"ס...
כי חשבתי שיהיה המון לחץ ואני הייתי חייבות להושיב את התחת
לשי ולהתחיל ללמוד..חח...אבל בגלל השביתות אז שוב
חזרתי =]
לפני ההופעה...אמממם...קודם כל אני וחברות שלי התחרפנו...חח..
בבי"ס בהפסקות כל הזמן שרנו שירים של TH
ובשיעורים אני כתבתי את המילים של השירים במקום להקשיב למורות..חח..
אפילו איציק מסכן סבל המון בגללי ובגלל אלה...חח..כי כל הזמן דיברנו על TH =]
אחרי ההופעה...אני עדיין לא מאמינה שראיתי+שמעתי אותם בלייב =]
אני מוכנה לחזור לאחור עוד מליון פעמים ולראות+לשמוע אותם,
הם אף פעם לא ימאסו עליי =]
ובקשר לפתיחת הבלו...עוד פעם...XD
אז...אני מקווה שנאי אמשיך איתו גם אם יהיה לחץ בבי"ס...
אם עברתי את הסבל ואת המחיצות בהופעה...אז את הלחץ בבי"ס אני גם אעבור =]
[אני מקווה] LOL =]
ועכשיו...נעבור לנושא הכי הכי חשוב בפוסט הזה [למרות שהוא באיחור]
ה-ה-ו-פ-ע-ה!!!
אמממם...אני אפילו לא יודעת ממה להתחיל, טוב אני אנסה.
קמתי ב-5 בבוקר [במיוחד בשביל ההופעה] כי הייתי צריכה
להיפגש עם עוד בנות במרכז ב-8 בבוקר ומהבית שלי זה בערך
משו כמו 30 דק' הליכה...אז קפצתי לחברה שלי בדרך שהיא
ואחותה גם הלכו איתי להופעה, ואז כבר הלכנו למרכז להיפגש
עם עוד בנות שהיו צריכות לנסוע איתנו בהסעה =]
בהסעה אנחנו כל הדרך שרנו שירים של TH...אני, אלה, פאינה,
רעות ורייצ'ל מאוד התרגשנו, ועדיין לא האמנו שנאחנו נראה אותם.
הגענו לת"א בערך בסביבות השעה 10...וראינו כמה בנות שהכינו שלטים
להופעה...השומר הקרציה לא רצה להכניס אותנו, הוא אמר שהכניסה מסביב,
אז הלכנו מסביב איזה 10 דק' עד שהגענו לכניסה הנכונה.
שם ראינו בערך בסביבות ה-100 ילדים [בנים ובנות-כמובן שרובן היו בנות].
אז רעות ופאינה הלכו לשמור תור בכניסה לביתן ואני אלה ורייצ'ל עמדנו [ראשונות]
בתור לכרטיסים...אז אני וגאונות שלי היינו צריכות לשירותים...
ולא רציתי ללכת לבד אז הלכתי עם אלה, השירותים הכי קרובים היו בתחת דלק
והיינו צריכות לעבור בגשר הארוך והמייאש ההוא...[למרות שאח"כ שמנו לב
שיש עוד תחנת דלק הרבה יותר קרובה]. אז עשינו [אני ואלה] את הצרכים שלנו...
ואלה עוד לא יצאה מהשירותים, ובדיוק רעות מתקשרת אליי ואומרת שהיא
שמעה עכישו את הגיטרה של טום, ואת הקול של ביל...
אני צרחתי לאלה שומסרתי את מה שרעות אמרה לי בפלא'...
ואנחנו תסנו מתחנת הדלק לביתן, בדרך אלה התחילה לבכות אז אנחנו רצנו
ואני ניסיתי להרגיעה אותה בזמן הריצה...
הגענו לביתן...ואני בטחתי לעצמי שנאי לא הולכת לשירותים יותר עד
תחילת ההופעה [מרות שהלכתי..חחח...].
ואז...אנחנו שמענו את הגיטרה של טום ואת התופים של גוסטאב ואת
הבס של גיאורג, וכולם התחיל לצרוח, וגם אני =]
והלך לי הקול =[ אבל הוא חזר בהופעה, ניסיתי לשמור עליו..חחח..
לפני ההופעה בזמן שעמדנו בתור אז הכרנו כמה בנות...
אנטה - שהיא חולה על טום ועל מישו מסינמה ביזאר,
עוד שתי בנות ממש חמודות - שראו את הבנים במלון [הם נופפו להן מהחלון]
חח..איזה סיפורים הן סיפרו לנו מהמלון...חחח..
והכרנו עוד כמה בנות...כולן היו ממש נחמדות =]
-
אז עמדנו/שכבנו/ישבנו כל הזמן בתור לכרטיסים ולביתן...
עד שסוף סוף פתחו את הקופות, זה היה בערך ב-5
[נדמה לי - לא חשוב] ואז "הגאונים" נזכרו לחלק את הטורים
לפי שמות משפחה...=[
קיצר אחרי שלקחתי את הכרטיס אני רצתי לתור של הכניסה לביתן...
והיה שם אישזשהו אבא מעצבן שחש את עצמו סאקי,
והתחיל להעיף משם את כל הילדים שרצו להיכנס מהצד
[כי שמרו להם מקום]...אז נאי התעצבנתי ובאיזשהו שלב התחלתי
להתחצף אליו...חח...
פתחו ת'שערים [והיו עוד כאלה שלא הספיקו לאסוף את הכרטיסים מהקופות
כולם רצו לשערים...אח"כ לפני המדרגות בכניסה לביתן...
אז עמדו שומרים שבדקו ת'תיקים אחד אחד...
[הזבלים לא הסכימו להכניס אוכל ושתיה, כדי שנקנה שם]
ואז התחילו כל הדחיפות, אני ועוד כמה בנות שעמדנו ליד הגדרות,
נפלנו עליהם ומחצו לי ת'רגל =[ [היה לי אחרי זה סימן כחול ענקי]
אז השומרים העלו אותנו למעלה...אוז כולם התחילו להידחף לשם...
אז אני ועוד ילדה אחת רצנו לכניסה לביתן...ות'נחשו מה?
גם שם מחצו אותנו =[
הייתה שם ילדה נכה ומכל הדחיפות האלה, הגדרות התחילו
להיסגר עליה, וגם אותה כמעט מחצו.=[
רוב הילדים התנהגו שם כמו בהמות, כמה פעמים לפני ההופעה
אן, לרה ועוד הרבה בנות אחרות, ביקשו בבלוגים שלא נדחוף,
כי אחרת לא נוכל להינות מההופעה...ומה קרה!?
כולם שמו *** על זה!!!
ובסוף כמה בנות נפצעו בגלל זה ולא זכו לראות את TH
בגלל שלקחו אותן באמבולנס לבית חולים.
אפילו מרוב הלחץ התנפצה דלת...
כשפתחו ת'דלתות [כי לא הייתה להם ברירה] כולם התחילו לרוץ
לבפנים, כדי להיות בשורות הראשונות.
אני הייתי בהתחלה בערך בשורה 2 או 3...אבל בגלל שנאי כמעט התעלפתי
בגלל שלא היה אוויר והיו מלא דחיפות, תלשו לי שיער ומחצו אותי...
אז אני יצאתי [בקושי] ועמדתי בצד וחיכיתי לחברות שלי...
מצאתי את אחת מהן [רעות] והיא סיפקה לי שפאינה נפצעה
[היא קרעה את המכנס בגלל שהפילו אותה על הגדר]...
אז אני ניסיתי להשיג את פאינה ואלה בפלא' אבל פאינה לא לקחה איתה פלא'
ולאלה נגמרה הסוללה =[ אז אני יצאתי החוצה [כי לא בדקו יל את הכרטיס]
וחיפשתי אותן בחוץ, אבל אל מצאתי אז נכנסתי שוב פנימה.
בסוף מצאנו את רייצ'ל, פאינה ואלה ואז אנחנו היינו מה זה עצבניות
שפשוט באיזשהו שלב פשוט רצינו לקום וללכת לא לראות שום הופעה,
רק לשמוע אותם בחוץ בשקט. [אבל לא עשינו את זה...].
עוד לפני תחילת ההופעה הוציאו מלא בנות מהשורות הראשונות
שהתעלפו, ולקחו אותן באמבולנס או שמד"א טיפל בהן.
-
כשעשו בדיקת סאונד אחרונה אז אני כל פעם חשבתי שהם כבר יוצאים
אז רצית לבמה כמו מפגרת..חחחח...
אבל אז.....
הם יצאו!!!!!!!!!!!!!!!!!11
אני לא האמנתי שראיתי את טום, גוסטאב, גיאורג ו....
ביל!!!!!
[אני עדיין לא מאמינה...חחח...]
אני החלתי לצרוח כמו משוגעת....חח...
ואז הם התחילו לנגן...וביל התחיל לשיר....[אבל עדיין לא ראו אותו].
ואז הוא יצא....ואני עוד שניה התעלפתי....אני פשוט לא יכולתי לנשום...
אני לא האמנתי שהחלום שלי התגשם....=]
וכשהוא פתח ת'פה שלו ותחיל לשיר....אני נמסתי...
איזה מבט היה לו, הראיתי את השפתיים שלו זזות...
והידיים שלו, והריקים המפורסמים שלו P=
וואי מה הייתי עושה לו אם הייתי בבק סטייג'...חחח...
-
אני קניתי לביל מתנה קטנה [מגבת שרשום עליה I LOVE YOU]
אני ניסיתי למסור לו אותה, אבל לא הצלחתי =[
אז נופפתי לו עם המגבת העטופה בהופעה...והוא כנראה
שם לב אליי וחייך =] והוא אח"כ כל הזמן בא לכיוון שלנו =]
[אני וחברות שלי עמדנו באלכסון מטום].
אני וחברות שלי שרנו את כל השירים, אני לא מאמינה שידעתי את כולם
בעל פה, כי את השירים מהדיסק SCHREI אני כבר לא ממש זוכרת.
קיצר..חחח..ההופעה הייתה אחלה, חוץ מזה שלרעות גנבו ת'ארנק...
עם מזכרת מאנגליה =[
[מילא הכסף, אלב המזכרת מאנגליה]
אהה...ושכחתי לספר לכם/ן עוד כמה דברים...
1).אותי ואת פאינה צילמו לעיתון גרמני
[רוב הסיכויים שזה BRAVO]..חח...הצלם צילם
איזשהי ילדה ואני ופאינה נדחפנו וביקשנו ממנו שיצלם אותנו גם =]
אז הוא צילם ואני אמרתי לו אח"כ דנקהשון, והוא חייך =]
2). אני הייתי ממש קרובה לסאקי =]
בכניסה לביתן, אז סאקי היה בחוץ ועזר קצת לשומרים שלנו...
אז צילמתי אותו שפלא אבל הוא יצא לי קצת מטושטש
כי אז "הגאון" נזכר לזוז..חחח...
3). כשניסיתי להעביר את המתנה לביל דרך השומרים שלנו...
אז הם אמרו שהם לא יכולים להעביר להם כלום =[
אז אחד השומרים אמר שנאי אביא את זה לבחור נחמד,
אז אמרתי לו שזה מה שנאי רוצה לעשות..חח...
4). כששאלנו את השומרים שלנו אם השומרים הגרמנים
[יעני השומרים של הבנים] גם פה...אז הם אמרו שלא.
למרות שאני ראיתי את סאקי בכניסה, ואת טובי/מובי
איך שלא קוראים לו [שומר הראש של טום]
וגם את סאקי [שוב]בביתן...
-
בהופעה מרוב שהתחרפנתי ובגלל שהיה מאוד חם...
אז הורדתי את החולצה, ופאינה ורעות ניסו כל הזמן להלביש אותי..חחח...
[אבל הן לא הצליחו]...אז נאי התייאשתי לנופף לביל עם המגבת ועברתי
לניפנוף עם החולצה =]
ואז טום ראה אותי עם החולצה וגם הוא חייך =]..חחח...
גם ביל ראה אותי עם החולצה ביד..חח..
כששהופעה נגמרה, אז אנחנו מאוד התבאסנו...=[
לא האמנו שזה נגמר...ההופעה הייתה אמורה להיות
שעה וחצי גג שעתיים...והיא עברה כאילו היא הייתה
סה"כ 10 דק'...אפילו פחות...=[
בדרך חזרה אנחנו היינו די מבואסות מזה שההופעה נגמרה =[
אבל התעודדנו מהזיכרונות מההופעה =]
מהחיוכים של טום וביל =]
מגוסטאב שנתן את הנשמה, ומגיאורג עם הפן שלו =]
[שילמד אותי לעשות פן, גם אני רוצה כזה - למרות שאני לא
צריכה כי גם ככנ יש לי שיער חלק] =]
הבנים הבטיחו שהם יבואו לפה שוב לעוד הופעה...
ואני באה גם להופעה הבאה =]
רק שהפעם אני למדתי לקח מההופעה הזאת =]
חחח...
ועכשיו אחרי החפירה נעבור לתמונות מההופעה...
התמונות מהמצלמה שלי...
עכשיו נעבור לנושא אחר...
ולי אן וספיר מתכוונות למכור קפוצ'ונים במפגש
מי שלא באה למפגש- גם יכולה להזמין!!
הקפוצ'ונים ימכרו במחיר סביר של 70/75 ש"ח.
הכנת הקפוצ'ונים עולה 65 ש"ח + מחיר ההזמנה והמשלוח.
בשביל שכל המכירה הזאת תצא לפועל -
אנחנו חייבות שיהיה ביקוש של לפחות 10 חולצות לכל מידה.
-
המידות שאפשר להזמין הן:
S, M, L, XL
-
מי שרוצה קפוצ'ון ותקנה 100% שתיצור איתנו קשר
דרך האימייל הבא:
[email protected]
ותשאיר את הפרטים הבאים:
שם מלא , טלפון , עיר וכתובת , מידה , כמות קפוצ'ונים.
אם יהיה ביקוש גדול של הקפוצ'ונים,המכירה תצא לפועל.
בקשר לכסף אנחנו נודיע לכן בהמשך.
אז אחרי "דיונים" רבים בקשר לקפוצ'ונים,
צבע,סקיצות כו',
הגענו למסקנה שאתן רוצות קפוצ'ון שחור אבל עם תמונה ברורה של הבנים.
הנה ראיון שנלקח מהבלוג של אן ולרה
הראיון נלקח מהבנים לפני ההגעה שלהם לישראל...
אתם בקרוב תופיעו פעם ראשונה בישראל, זה צריך להיות איכשהו מיוחד בשבילכם?
ביל: ההופעה הזאת מיוחדת בשבילינו ,בגלל שאנחנו הולכים להופיע למעריצים שלנו מישראל בפעם ראשונה.
בנוסף השגרירות הישראלית הזמינה אותנו, זה כבוד גדול בשבילינו.
טום: אנחנו היינו מאוד מופתעים לראות כל כך הרבה מכתבי אימייל ממעריצים מישראלים.
אנחנו אף פעם לא חשבנו שיש לנו כל כך הרבה מעריצים במזרח.
הייתם אי פעם בישראל?
ביל: לא, זאת הנסיעה הראשונה שלנו לשם.
טום: אנחנו רוצים לנצל את הנסיעה לישראל כדי לגלות יותר על הארץ הזאת, בינתיים הידע שלנו מוגבל רק על ידי תוכניות טלוויזיה.
אני בטוח שיהיה מעניין לגלות על ישראל, להיות שם, ואנחנו ניסע לראות יותר מאשר את המלון שלנו והמקום שנופיע בו.
למה בחרתם את ישראל למסע הופעות שלכם?
טום: תאמת שאנחנו לא בחרנו לבד את ישראל...זה המעריצים המדהימים הישראלים עשו כך שנרצה לנסוע לשם!.
הם שלחו לנו ים מכתבים לשגרירות ישראל בברלין, אחר כך השגרירות הישראלית יצרה איתנו קשר וביקשה מאיתנו להוסיף את ישראל למסע הופעות שלנו, פשוט כך!
אתם שרים שירים בגרמניות וגם באנגלית, באיזה שפה אתם תשירו את השירים שלכם בישראל?
ביל: אני חושב שבשניהם- כמה שירים בגרמנית וכמה שירים באנגלית.
הרבה מאוד מעריצים מישראל כתבו לנו מכתבים גם בגרמנית וגם באנגלית, היו גם כמה
מכתבים בעברית שהייה לנו קצת קשה להבין (מחייך) XDDD
אתם שניכם לא מזמן חגגתם את יום ההולדת שלכם, איך זה הייה?
טום: הכול התחיל בערב של 31 באוגוסט, אנחנו שכרנו מקום טוב בהמבורג, בחדר אחד היו שני שולחנות קזינו, ובחדר שני הייה בר מקרח, שם הייה קצת קר לכן לבשנו מעילים.
מי היה מוזמן?
ביל: אנחנו הזמנו רק כמות קטנה של אנשים- רק משפחה, חברים קרובים, והמפיקים/אמרגנים.
איזה מתנות קיבלתם?
טום: קיבלנו הרבה מתנות מגניבות ממשפחה וחברים.
ביל: זה נכון! קיבלנו פסלון שזה שתי דמויות שמתחברות לגוף אחת.
זה מסמל את הקשר שיש בין תאומים, כמו שיש ביני וטום.
טום: נו אני חושב שבקשר הזה קיים, אבל לא תמיד,
בגלל שיש לנו דעות לגמרי שונות בכמה דברים!.
איזה "מטבח" היה אצלכם?(הכוונה במסיבת יום הולדת)
ביל: ה"בופט" הייה מורכב רק מאוכל תאילנדי , ופרות טריים שאפשר הייה להטביל אותם במזרקה של שוקולד.
(צוחק) זה הייה כל כך טעים...שיט אני מת על מזרקות שוקולד!.
אתם לא שמים לב, איך הזמן עובר מהר, מאז שאתם נהייתם מפורסמים?
ביל: לא, יש לי הרגשה שהיינו כאלה כבר הרבה זמן.
טום: כן, ההצלחה שלנו בלתי יאמן במשך כבר כמה שנים.
מה אתם מרגישים, כשאתם מסתכלים על תמונות ישנות שצולמו לפני שהתפרסמתם?
ביל: כשאני מסתכל על תמונות שאנחנו בהם בני 6 אני לא מצליח לזהות מי מאיתנו מי.
טום: אני לא כזה רגשן, למרות שכשאני רואה תמונות ישנות ונזכר בעבר, אפילו בתקופה של ביה"ס שלא היו הכי טובות.
תאמת ששנאנו את בית הספר! כמובן היו שם כמה רגעים שהייתי חוזר בגללם לתקופה של אז,
אבל אני בחיים לא הייתי רוצה לחזור לשם לתמיד!
בינתיים להיום זהו כי אני יושבת כבר 4 שעות בלי לזוז וכואבות לי העיניים =[
...אולי יהיה עוד עידכון בהמשך...
בה ביי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
