עוד פחות משעה וחצי
אני יהיה בת 17
עוד פחות משעה וחצי יש לי יומולדת,לא לא,אני לא נרוצה להגיד להגיד שיש לי יומולדת,אני מעדיפה להתעלם מהעבודה הזאת השנה
קשה לי לתאר את מה שאני מרגישה עכשיו,
זה סוג של ריקנות עם קצת עצבות חוסר אכפתיות אולי,אבל עם להסתכל עמוק עמוק בפנים יש גם מין שקט ושלווה
אני לא מאמינה יש לי יומולדת השנה
מוזר לי שאני לא בוכה
על שאני יושבת בבית
אני שקטה
אני לא רוצה שום מתנות ושום תזכורות רוצה שהיום הזה יחלוף רק חיוך אני רוצה
נכון אני לא אשקר אפישהו בי יש את החלק שרוצה לצאת לחגוג להתפרעה להשתלול כל הלילה שיתקשרו עליי שיחלו לי יומולדת שמח הרבה הרבה אנשים לראות הרבה בלונים שמחה הרבה שמחה רעש אנשים
אבל אני יודעת שזה לא מה שיהיה השנה וזה בסדר,אני שלמה,אני מקבלת אני אפילו שמחה אני יודעת שמחר אני יהיה עם המשפחה עם אמא יקרה שגם היא בעלת החגיגה וזה מה שעושה לי הרגשה נעימה
עוד כמה דקות אני אלך למיטה ואצום עינים ועדיין בתחושה שאני לא מאמינה שיש לי עכשיו יומולדת פתאום אני קולטת
פתאום לא באלי שום רעש ושום חגיגה באלי רק להסתגר בתוך איזו פינה ולבקש משאלה,אותה משאלה שאני מבקש כל שנה.