נדבקתי בפנדורה כמו רבים וטובים לפניי. אני יכולה לשבת שעות ולהאזין למוזיקה המלנכולית הזאת.

לפני מספר ימים הצבתי את רגליי במקומות המתאימים ואפשרתי לרופאת הנשים שלי לבצע את עבודתה נאמנה. היא השתתפה בצערי על גיוסי הקרוב ונתנה לי במתנה שתי חפיסות של גלולות.

כבר קניתי גרביים וחולצות לבנות ונשארו לי ממש מעט סידורים עד הסוף המר. הפעם תחתונים של פו הדוב לא ינחמו אותי. אני דוגלת בשמירה על ה"אני" שלי. לא להתמסר לירוק הנצחי. אז אקנה כמה חזיות זוהרות מידי וקרם גוף בריח קיווי ואז הכל יהיה בסדר.

מצאתי דברים שכתבתי במלחמה. כשרעש האזעקות כבר היה בלתי נסבל. כשזרקו עלינו טילים וכל מה שיכולתי לעשות היה לשבת בקצה המזדרון ולבכות.

הבחור שהיה כמעט שלי נפצע במלחמה. צלף ירה לו ברגל והוא שכב שעות פצוע מחכה לחילוץ תחת אש. כששמעתי על זה התחלתי לבכות. נזכרתי איך לפני שלוש שנים נסעתי לקיבוץ שלו בשביל להפרד, לאחל לו גיוס נעים וחיים טובים. הוא משתחרר עכשיו ואני מתגייסת, כבר עברו מזמן הימים בהם היינו מדברים סתם. ראיתי אותו במסיבה לפני מספר שבועות ולא אמרתי לו אפילו שלום.

ירד פה גשם היום ובישר על בואה של תקופה חדשה.