סתם סיפור עצוב של סתיו

3> (?)

עד כמה שאני צוחקת מאושרת , אופטימית מאוד אפשר לומר

משהו עוצר אותי מלהגיע להכי הכי

להגיד את מה שאני רוצה להגיד

ולהרגיש שוב מה שלא הרגשתי כבר שנה

אני כ"כ רוצה שהמעצור הזה יעלם ,יתנדף ישבר

אבל לא לעולמים כי הוא נחוץ

אבל ברגע זה אני רוצה להאמין שהוא לא

שאני..........

אני רוצה להגיד את זה כבר ><'

אבל לא מצליחה,

פעם אחת בחיים אמרתי את זה

הרגשתי הכי גדולה שיש

בוגרת

אבל הרגע הזה נהרס כ"כ מהר

והפך כ"כ הרבה דברים בחיים שלי

ובגלל זה חזרתי להיות ילדה קטנה

שלא מצליחה לדבר

המילים לא מסכימות לצאת לי מהפה

לעזאזל שאני אתבגר כבררר שוב!

ולתמיד!

(איזה להתבגר אני רק בת 16 !? )