לא סובלת את אתי הזאת.
"אהה...אתי..? הוא לא רוצה להיות בזה."
- "ולמה את אומרת את זה ולא הוא?"
"כי.. אממ.. לא יודעת.."
- "טוב, אז לא צריך, שלא יהיה בזה. באמת, דקל, אני לא מבינה.."
כוסעמו!
היא יודעת שזה חשוב לי ושאני כן רוצה, ואני טובה בזה, באמת שכן, כל הזמן אומרים לי את זה,
אז למה, רק כי השנאה בנינו הדדית אני לא אהיה בזה!?!?!?!
אני כ"כ שונאת אותה.
וגם מה היה קטע הזה של "דקל!!! ככה מגישים דפים?! כמה פעמים אמרתי לך (ל-י? סליחהההה?! רק לי,נכון) לא להגיש עם התלתלים האלה!"
"אי אפשר לקרוא את זה, זה מגעיל אותי!"
- "אי אפשר לקרוא את זה כי זה היסטוריה, והיסטוריה זה מגעיל."
"במקום להגיד תודה.. אף מורה אחרת לא תיתן לך ככה."
אה כן? מה את אומרת?! כל המורות נותנות לי את זה ויותר!!
תחלמי שמישהו יזכור אותך אחרי המסיבת סיום. ת-ח-ל-מ-י.
רדי ממני כבר, סתמי ת'פה שלך כבר!!1
ואני נותנת למירה את הפרחים או מה שלא יהיה, א נ י! ולא אכפת לי כמה אתם רוצים. אני נותנת לה. אתם רוצים גם, תבואו גם. אבל אני נותנת לה כי אני אוהבת אותה והיא אותי אז שתקו קנאים.
חוץ מזה היום היה יום מגניב כזה. היה ממש נחמד. :)
שיעור ראשון היה רגיל כזה.
אפילו שיעור ערבית לא היה כזה נורא.
המבחן בספרות הלך סבבה.
אזרחות ומורשת היו מעצבנים כרגיל.
ואפילו אנגלית עבר מהר הפעם ואפילו היה נחמד!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
אותך!
