10/2007
מוקדש לבן דוד שלי שנהרג במלחמת לבנון השנייה.
בזמן האחרון אני רק נזכרת בתקופה הנוראית הזאת.
איך ישבנו כולם אצל סבתא ודור נכנס.
דמעות בעיניים שלו.
רצתי אליו.
כולם היסתכלו ולא הבינו מה קרה.
נעמדתי מולו.
הוא הביט בי שניות ספורות ואז חיבק אותי חזק.
"דור?" שאלתי בלחש.
הוא לא ענה.
"דור?" שאלתי שנית.
ושוב אין תגובה.
"דור??? תענה לי!!" צעקתי אליו.
ההבנה התחילה לחלחל אצלי.
היסתכלתי עליו כאילו כדי לקבל אישור.
הוא הניד בראשו כדי לאשר את מחשבותיי.
"לא!!" צעקתי ופרצתי בבכי.
שמעתי צצרחה ממאחורי.
סבתא הבינה גם.
"מה קרה??" שאל אח שלי.
"רון נהרג." אמר דור.
דממה.
ואז התחילו צעקות.
לא זוכרת בדיוק.
דור ואני עמדנו בחיבוק חזק ובכינו שנינו.
לא זוכרת כמה זמן זה נמשך.
הרבה מאוד.
ככה זה הרגיש.
הרבה מאוד זמן.
רון שלי.
איך עברה כבר שנה וחצי?
איך שנה וחצי לא ראיתי אותך?
אני מתגעגעת אלייך כל כך.
ללדבר איתך, לחבק אותך.
שתספר לי ואני לך.
רון אתה לא יודע.
דור כל כך הישתנה.
הוא היתעקש להיתגייס לקרבי.
אתה לא יודע איך אמא שלך בכתה.
רון אתה לא יודע איך הכול השתנה.
אתה יודע שסבתא לא קונה יותר חומוס?
זה אבסורד.
רק אתה היית אוכל.
מסיים חבילה שלמה על חתיכת לחם אחת.
איך צחקנו עלייך.
סבא, ואז אתה.
לסבתא קשה.
אני לא חושבת שהיא תעמוד בזה עוד הרבה זמן.
אני חוששת שאולי היא תתצטרף אלייך בקרוב.
בהלוויה שלך רועי כמעט היתעלף.
היית החבר הכי טוב שלו.
הוא כל כך הישתנה.
הוא לא מדבר הרבה כל כך כמו פעם.
הוא שותה יותר והוא גם חזר לעשן.
שירי בוכה הרבה.
כמה שקשה בלעדייך.
איך אני זוכרת מה שאמרת לי לפני המלחמה.
שדיברנו בטלפון.
שאלתי אותך "מה אם יקרה משהו?"
ואתה ענית לי, כמו גיבור אמיתי,
"טוב למות בעד ארצינו."
אני אוהבת אותך.
יזכור.
השיר הזה מוקדש לך.
חום יולי אוגוסט
חום יולי אוגוסט אז היה כבד מאוד,
שעת צהריים, הפלוגה הלכה בואדי.
תרשום בספר דף, מדובר במלחמות,
תרשום פצועים שרועדים, וזה נורמלי.
הנעורים יפים, הקיץ אין סופי.
ועקנין הגיע לפלוגה, אלוף קריית גת,
שרף צריפים, ברח לבית גוברין,
המשטרה בעקבותיו רק פה נרגע קצת.
את מה שאני זוכר מזה אני רושם,
מרחפים באלונקות שניים בלי שם,
בזמן האחרון אצלי תמונות חוזרות משם,
בזכרון המעומעם שלי היום,
מסך כבד של מלחמות והזיות.
חום יולי אוגוסט אז, איצטרובל אחד נושר
מסוק נוחת, אני שוכב לבד בשטח.
כשהמסוק נעלם, אני פתאום רעב,
מת לאכול אותך בבסיס האם לנצח.
אני חוזר עם פס אלייך לביתך,
סוגר ת'חדר, גם אלוהים לא יכנס פה.
פתאום אביך נכנס, נראה כמו בוכה,
בתעלה פלוגה שלמה חטפה אש נ"ס ב"טמפו".
את מה שאני זוכר מזה אני רושם,
תופס מונית חיפנית, קופץ לדיסקוטק.
זונות על הגדר אצלי בגוף רק שד בוער,
הולך לרקוד עם חיילים מתים בלב.
תרשום תרשום, רושם רושם.
את מה שאני זוכר מזה אני רושם,
תופס מונית חיפנית, קופץ לדיסקוטק.
זונות על הגדר אצלי בגוף רק שד בוער,
הולך לרקוד עם חיילים מתים בלב..
תרשום תרשום, רושם רושם.
| 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נילס3>