לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

love songs they kill me...


בלוג סיפורים על חברי הלהקה טוקיו הוטל... קצר ולעניין...

Avatarכינוי:  tokio hotel love story

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2008

פרק 14 - Goodbye my lover


למטה! ^^

*

*

*

*

*

...

נכתב על ידי tokio hotel love story , 16/1/2008 12:54  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 14 - Goodbye my lover


אני ממש מצטערת שזה כל כך מאוחר, שכבר 12 יום לא עידכנתי, אך זה הכל בגלל הלימודים והבגרויות...
תאמינו או לא, את הפרק הזה המצאתי בדיוק עכשיו...
תהנו ותגיבו בבקשה!
תודה לכם מקרב לב!!!

ד"א... השמות מעתה ואליך יהיו "מאיה" ו"פולינה" כדי לא להיתבלבל בשמות שוב... סליחה על הבילבול!

פרק 14 - Goodbye my lover

- בוקר יום המחרת –


מאיה התעוררה מוקדם, בסביבות 6-7. הטיסה שלה הייתה אמורה להיות בסביבות 9:45 בבוקר ולכן לא היה לה הרבה זמן להתמהמה. היא קמה בשקט, מנסה לא להעיר את טום. היא שטפה את פניה, התלבשה, אספה את הבגדים הזרוקים שלה מאתמול וסידרה הכול בתיקים שהיו ארוזים כבר לקראת הנסיעה. לפני שיצאה, התקרבה אל המיטה שבה טום עדיין ישן ברוגע, מותש מהלילה שעבר עליו. היא התקרבה אליו, מעבירה את ידה בעדינות על לחיו, מנסה לחרוט לנצח במוחה את דמותו השלווה. היא נשקה לו בעדינות על שפתיו ובעודה מנסה לא להעירו, לחשה לו בשקט לתוך אוזנו: - טום, גם אני אוהבת אותך, ואני בחיים לא אשכח אותך.. – התגובה היחידה של טום הייתה חצי גרגור חצי גניחה ישנונית. מאיה כבר נבהלה שהעירה אותו, אך הוא רק המשיך לישון בשלווה. היא שמה את המכתב על השולחן בסלון ובמבט קצר אחורה פנתה ויצאה מהסוויטה. לתמיד.


***


מאיה ירדה אל הלובי של המלון עם מזוודותיה בסביבות שבע בבוקר, מתקרבת אל פולינה וביל שהיו מחובקים בחמימות. היא חייכה אליהם בעצב, יודעת שטום עדיין ישן לו בשלווה בחדר המלון. ביל התרחק רגע מפולינה וחיבק את מאיה. אחרי החיבוק הידידותי, לקח ביל את ידה של פולינה ביד אחת ואת ידה של מאיה בידו השניה ושלושתם יצאו מהמלון. המכונית שלהם כבר עמדה בכניסה הראשית והדיילים בנתיים הכניסו את כל המזוודות פנימה. ביל בא וחיבק את מאיה, קירב את שפתיו אל אוזנה ולחש לה, - אני יודע שקשה לך להיפרד ממנו ואני יודע שאת אוהבת אותו.. – כשהרימה מאיה את עיניה אליו בהפתעה הוא חייך אליה. – אני לא עד כדי כך תמים כמו שמספרים עלי בתקשורת.. – היא חייכה אליו והחזירה את פניה אל חיקו. – הוא יחיה עם זה.. אל תדאגי.. יהיה לו קשה, בדיוק כמו לי.. – אמר והגניב מבט מהיר אל פולינה, שעמדה ודיברה עם הדיילים, - אבל אנחנו נתגבר. הכי חשוב שתדעי שאם הוא באמת אמר לך שהוא אוהב אותך, הוא באמת התכוון לזה.

- תודה לך... על הכל.. – לחשה מאיה אל חזהו. – הוא עדיין לא יודע את זה שאני אוהבת אותו.. אבל בבקשה תשאר לידו.. יש לי הרגשה שהוא יצטרך את זה... אל תעיר אותו על שאנחנו כבר ניסע.. – ביל הינהן וחייך אליה. בעוד מאיה הולכת אל המכונית, התקרב ביל אל פולינה, סובב אותה אליו ונשק לה בעדינות. – את יודעת שאני אוהב אותך? – אמר לה ביל כנגד שפתיה, - כן, אבל עדיין נעים לשמוע את זה שוב פעם.. – צחקקה פולינה, בעודה כורכת את ידיה סביב צווארו ומושכת אותו לעוד נשיקה עמוקה. – ואתה יודע שאני אוהבת אותך? – לחשה לו. – כן, אבל עדיין לא נמאס לי לשמוע זאת... – אמר ונשק לה שוב.

- היי! חבורת יונים! – קראה אליהם מאיה מהמושב של הנהג, - אפשר לנסוע כבר? יש לנו טיסה לתפוס!

- יש לך מזל שהבטחתי לה להתנהג טוב היום, אחרת היית רואה מה זה כוכב רוק בשבע בבוקר!! – ענה לה ביל בצחוק.

- ביי אהובי, נשמור על קשר.. – אמרה פולינה בעודה פונה אל המכונית. – אל תשכח אותי! – קראה לקראת שהיתיישבה וקרצה לו. – לעולם לא... – ענה לה ושלח נשיקת אוויר. מאיה יצאה בחריקת גלגלים רמה מהחניה וטסה לה ברחובות פריס לכיוון נמל התעופה. כל הנסיעה נשמעה רק המוזיקה שבקעה מהרדיו שבמכונית, מתערבבת עם קולות התנועה. אחרי שעברו את מסוף הדרכונים ואת שקילת המזוודות, התיישבו הבנות בבית הקפה בדיוטי-פרי ושתו קפה עם קוראסונים בעודן מחכות לטיסה שלהן. פתאום נשמעה צווחה קטנה מפי מאיה ומעט הקפה שהיה לה בפה נשפך החוצה.

- מה קרה לך? – שאלה פולינה בהפתעה בעוד שמאיה מנגבת את שפתיה וסנטרה מהקפה. – תקשיבי!!! – אמרה בהפתעה שמחה והראתה עם אצבעה לכיוון התקרה. בתחנת הרדיו שהייתה מושמעת בבית הקפה נשמעו דברי הקריין: "ועכשיו, על פי בקשה מיוחדת במינה מפי סולן הלהקה בכבודו ובעצמו של להקת הנוער המפורסמת בעולם "Tokio Hotel", אנחנו נשמיע את השיר את השיר "Thema nummer 1" של הלהקה עצמה. השיר מוקדש לשתי בנות מאוד חשובות, מאיה ופולינה, שעכשיו, כפי שנאמר לנו, בשדה התעופה דיז'ון. בנות, זה מוקדש לכן..." ואז התחילה המוסיקה:

Sie ist alles was du noch nie gesehen hast
und ich denk an sie jede Stunde, jeden Tag
alle haben die gleiche Halluzination
sogar wenn man die Mädchen die Fanszination
sag mal wusstest du schon

Sie ist Thema Nummer 1, 2, 3, 4, 5 und 6
fählt sich an wie in einem Traum
und wenn du aufwachst ist sie weg
Sie ist Thema Nummer 1, 2, 3, 4, 5 und 6
Augen auf wenn sie kommt
kommst du nicht mehr von und über sie hinweg

Du er......deinen Kummer leer
....von gestern gibt es keinen mehr
dann hast du sie gesehen aufm Lehrerklo
sagst du, du hast sie nie gesehn .... bist du sowieso
und diese Zeit ist Illusion

Sie ist Thema Nummer 1, 2, 3, 4, 5 und 6
fählt sich an wie in einem Traum
und wenn du aufwachst ist sie weg
sie ist Thema Nummer 1, 2, 3, 4, 5 und 6
Augen auf wenn sie kommt
kommst du nicht mehr von und über sie hinweg
über sie hinweg

du guckst dich an und weißt
es ist traurig wenn du weinst
sie bleibt immer nur das Thema Nummer 1
gestern hab ich 'ne Stunde nicht an sie gedacht
bin dafür...Willen....aufgewacht
....durch den Tag

Sie ist Thema Nummer 1, 2, 3, 4, 5 und 6
fählt sich an wie in einem Traum
und wenn du aufwachst ist sie weg
sie ist Thema Nummer 1, 2, 3, 4, 5 und 6
Augen auf wenn sie kommt
kommst du nicht mehr von und über sie hinweg
über sie hinweg

הבנות הסתכלו אחת על השניה והתחילו להיתפקע מצחוק, בעוד ששאר האנשים בבית הקפה מסתכלים עליהן כאילו יצאו מדעתן. פולינה נרגעה מעט ושלחה לביל SMS: "תודה, מתוק שלי! נשיקות ואוהבת אותך! ".

כעבור כמה דקות נשמע: "קריאה ראשונה לכל הנוסעים בטיסה מס' 405 לתל-אביב, ישראל, בבקשה לעלות למטוס. תודה." הבנות קמו, שילמו על מה שקנו ויד ביד עלו על המטוס בחזרה הביתה.



תודה לכם ותגובות יתקבלו בשמחה רבה!!! ^^
נכתב על ידי tokio hotel love story , 15/1/2008 00:00  
33 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הודעה חשובה!!


קוראים יקרים שלי!!!
תודה רבה לכם על התגובות, אך יש לי משהו להגיד וזה להרבה זמן...
הפרק הבא הוא לא האחרון, ואפילו לא מתקרב!!!

אני מתכננת הרבה הרבה פרקים נוספים,ומס' הפרקים יהיה משו כמו מינימום 25-30!!! [ננסה באותו האורך]...
וכדי שתבינו... עשיתי עכשיו את שני הפרקים עם המון קטעים רומנטיים כדי שיכינו אתכם להמשך, אזתמשיכו לבדוק ותגיבו הרבה!!
אוהבת אתכם מאוד! ^^

ד"א... התבלבלות בין השמות היא כי אני רושמת קודם בוורד את הסיפור, ושם השמות הם "מאיה" בשביל ניקול ו"פולינה" בשביל דאשה, כי הם השמות המקוריים..
ועוד ווידוי לקראת השנה החדשה:... אני רוצה לגלות לכם מי אני...
היי! שמי מאיה ואני גרה בירושלים, אני בת 17 ומתה על טוקיו הוטל [כפי שהבנתם]... הסיפור הוא עלי ועל חברה שלי פולינה, שלומדת איתי... לשתינו יש בלוגים:
מאיה [אני]: פה
פולינה: פה
נכתב על ידי tokio hotel love story , 2/1/2008 07:27  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





4,176
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , יצירתיות , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לtokio hotel love story אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על tokio hotel love story ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)