חגגתי יומולדת 16 אתמול...
היה ממש כייף... ממש ממש ממש...
טוב אולי לא בהתחלה.
בהתחלה הם איחרו לי ב45 דקות!!! ארבעים וחמש דקות!!!!! אבא שלי התחיל להתעצבן ואני הייתי קרובה לבכי עד שלא הגעתי לבית של טניה ואמא שלה התקשרה ואמרה שהם כבר שם...
אז שהגעתי הם היו שם (אחרי 45 דקות שקבענו) ואז שחיקנו בסנוקר ואני עקומה לא יודעת לשחק.. אבל ניסיתי..
אחרי זה התחלקנו ל2 אני טניה אירה ג'ניה ואירה נסענו אלי הביתה כי היה לי גבול ב8 להיות בבית כי הורים היו חייבים ללכת וטניה וודיק הלכנו לקחת את מרינה ותיקים ומתנות..
חיכינו להם ובדיוק אוליה באה.
קיצר שהם באו אכלנו והצטלמנו טיפה 
ואני אומרת טיפה כי ביומולדת שלי ציפיתי להצטלפ מלא מלא אבל לא.. אבא שלי היה אמור להיות עצלן וללכת לקנות סוללות לדולרמה (מהמילה דולר!)
הייה ממש כייף כי עשינו משחק כזה שאני אומרת מה לעשות למשהו ואז למי שהחפץ שלו שייך אז הוא עושה את זה..
חלק מהדברים שעשינו:
אני רקדתי (זה לא פייר כי רציתי שמישהו אחר ירקוד)
מרינה שרה לי היום יומולדת ...
אוליה צעקה שהיא לסבית לרחוב
היו עוד דברים אבל שכחתי..
אתם קולטים ששתיתי יין לבן חצי מתוק. 2 כוסות. חח אמא שלי חשבה שנשתה קצת ואני ואירה שתינו כמעט חצי בקבוק. אבל לא הייתי שיכורה. אני זוכרת הכל (בערך).
אחרי זה רקדנו אצלי בביסמנט (מרתף) והוצאתי את כל הכוח שהיה לי. אחרי זה אכלנו עוגה ומרינה וודיק נסעו הביתה עם האוטובוס האחרון ב12.30.
דימה וג'ניה הלכו לפני זה בערף ב10 וחצי לאיזה מסיבה 
ואז נשארנו אני אירה וטניה 
אחרי שהם ניתחו אותי פסיכולוגית עד 1 בלילה ראינו את הסרט הכי מושלם בעולם (ריקוד מושכת 2) טניה מסכנה קצתה לישון אבל לא יצא לה כי אני דיברתי כל הסרט על כמה שאני אוהבת אותו.
אירה ביציאה מוזרה בסרט: "מעניין איך הם רוקדים שעומד להם" צחקנו על זה הרבה זמן...
כשהסרט נגמר הלכנו לישון.. לפחות ניסינו אבל לא יצא ודיברנו עד 5 בבוקר. כשכבר לא היה כל לדבר נרדמנו ואירה פרשה מהמיטה לספה והיה מקום לזוז. אני ביצאיה מוזרה שהיא עוברה לספה "אירה את הולכת הבייתה?ביי!!"
שרדנו עד 12 בצהריים ואז קמנו וההם נסעו הביתה.
דיברנו על כל הבעיות שלנו וזה גרם לי להבין משהו נורא חשוב. 
אני נורא שמחה שאמרו לי את ואני באמת מרגישה הרבה יותר טוב עם הבעיה שהייתה לי.
אני מאושרת שהכרתי את החברות שלי פה בקנדה!!!
היה ממש כייף.. לא כמו שתיכננתי את זה אבל היה כייף ביותר!!
היה לי יום העבודה הכי מושלם ביום שישי.. לא העבודה עצמה ברור אבל...
וואי אני לפחות לא הלכתי ברגל בקור הזה. למה אני פה בווניפג שקר פה? למה הורים שלא לא רצו לעבור למיאמי או קליפורניה או כל עיר שחם שם.
אני מקווה שיהיו עוד הרבה ימי עבודה כאלה!!!
הלוואי..... אני עובדת ביום חמישי ושבת השבוע.. המעוניינים לבוא נא ליצור קשר.. חחח
לפני 6 נכון? (וואי אני נהייצי יותר מפגרת עם הגיל)
ככל שמתבגרים מתפגרים!!!
לסיום עוד פרק בסיפור הבלי שמי שלי...
בדרך לבית של קייסי היא נזכרה במה שהיה לה עם ג'ק. היא נזכרה איפה הם נפגשו ומה היה בינהם ואיך הכל נגמר.
היא נזכרה שג'ואנה ואמה היו ביומולדת של קורי ואז שם קורי הכיר את חבר שלו.
"ג'ואנה זה ג'ק, חבר שלי."
"רוצה לרקוד איתי?" שאל החבר של קורי, היא אמרה לא והמשיכה. הוא הביא לה קולה והיא אמרה "אני לא לוקחת שתיה מזרים". הוא הציעה לה טרמף הביתה, היא אמרה שחברה שלה לוקחת אותה.
אחרי שבוע הוא התקשר והציג את עצמו כהנודניק ג'ק שנדלק עליה קשות, הוא שאל אם יש סיכוי שהם יפגשו סתם לפיצה והיא הסכימה, כי היא ידעה שאין לה מה להפסיד.
היה לה ממש כייף, הם דיברו על הכל, חיים, לימודים, עבר, עתיד, הווה.
"אני לומדת בסנט לסלי, אני מסיימת שנה הבאה בצפר"
"הבנתי, אני מסיים בצפר השנה והולך לאוניברסיטה ללמוד משפטים"
"יפה, אני חשובת אחרי שאני אסיים בצפר ללכת ללמוד רפואה."
"אם אני יהיה חולה את תבואי תבריאי אותי?"
"אולי.."
"מה עם המשפחה?"
"יש לי 3 אחיות, אחת גדולה קימברלי ותאומות קטנות, דניאלה ושלי. אמא שלי רופאה ואבא שלי עובד כנציג של חברת פלאפונים והוא כל הזמן מנסיעות"
ככה הם המשיכו להכיר אחד את השני.
אחרי הפיצה ג'ק הציעה לה ללכת לסרט והיא על המקום הסכימה כי הוא היה כזה חמוד וגם נראה לא רע.
הסרט שהם הלכו לראות היה אסון. הוא היה ממש משעמם אבל ג'ק וג'ואנה לא שמו לב כי הם עדיין צחקו על הבדיחות הלא מצחיקות ודברו כל הסרט.
אחרי זה ג'ק ליווה אותה הביתה.
"הסרט היה מעפן לגמרי" ג'ק אמר.
"כן, אבל עדיין אהבתי את הסרט"
"אני אהבתי להיות איתך יותר"
ואז זה קרה הוא קירב את עצמו אליה והיא לא יכלה לסרב כי היא הבינה שיש בניהם משהו.
הוא נישק אותה.
הם התנשקו. זו הייתה הנשיקה הכי טובה שהייתה לה כי היא הייתה מרגשות אמיתיים שהיא הרגישה.
אחרי כל זה ועוד כמה דייטים הם נהיו הזוג הלוהט, הם היו יוצאים בחבורה :ג'ואנה וג'ק, אמילי ולוקאס , אז לוקאס עדיין לא הכיר את החברה שלו טרישה.
הם היו הולכים לכל מקום ביחד, הם היו כמעט בלתי נפרדים.
"אני רואה הניתוח הצליח" אמה אמרה.
"מה?" ג'ואנה אף פעם לא הבינה את הבדיוחת של אמה, היא לא יכולה להבין מתי זו בדיחה ומתי היא מדברת ברצינות.
"הניתוח להפרדת ג'ק ממך"
"הוא הלך לשירותים!"
"אפילו זה משהו."
עברו שלוש חודשים ואז הכל התחיל להשתנות.
ג'ק הפסיק לצאת עם החבורה, היה יוצא עם איזה בנים שנראו מוזר לג'ואנה הם היו כל הזמן מדברים מוזר על דברים שלא נשמעו הגיונים בשבילה , חוזר שיכור בסופי שבוע.
"ג'ק, אמרת שתתקשר!" ג'ואנה ענתה לג'ק. הוא הבטיח לה להתקשר ב9 וכבר היה 12.
"מה? עכשיו 8 אני התקשרתי שעה לפני כי אני מתגעגע" ג'ק נשמע מה מוזר. הוא לא נשמע ככה בדרך כלל.
"עכשיו 12 בלילה, על מה את מדבר בכלל?"
"עכשיו 12? טוב אני אוהב אותך"
"מה? ג'ק שוב שתית?"
"כן, קצת"
"כמה קצת?"
"אני ושון ולארי סיימנו 2 ליטר."
ג'ואנה ראתה את כל זה קורה וחשבה שזה לגמרי נורמאלי שבגיל כזה הוא יתחיל לשתות לפעמים וזה שהוא שיכור לא אומר הרבה, היא פשוט עצמה עינים על כל מה שקרה סביבה עם ג'ק.
ואז מלהיות שיכור כל סופשובע הוא היה שיכור כל יום. לוקאס אמר לה שהוא חושב שהוא לוקח סמים כי קורי מכיר את החבורה הזאת שג'ק מסבובב איתם עכשיו, אבל היא לא הקשיבה. היא התעלמה וחשבה שכולם נגדה.
היא החליטה שהם לא כאלה כמו שכולם אומרים לה ויצאה איתם לבאולינג. בדרך לשם הם עצרו והתחילו לעשן, ואלו לא היו סיגריות.
"למה עצרנו פה?"
"כי אני צריך לעשות משהו לפני שנלך לבאונילג"
"מה?"
"את תראי. למה יש לך כל כך הרבה שאלות היום?"
"כי אני לא יודעת מה אתה עושה וזה לא נעים לי שאתה מסתיר ממני דברים"
"אז הנה, אני לא מסתיר" ג'ק הוציא מהכיס שלו שקית.
תוך שניה היא הבינה שכל מה שאחרים אמרו לה נכון, מה שלוקאס היה חופר לה , הכל נכון.
היא הלכה משם ויום אחרי זה נפרדה מג'ק, אם הוא מספר לה על זה אז אולי היא הייתה מבינה אבל הוא הסטיר את זה ממנה.
במשך שבועיים הוא היה מתקשר אליה ומבקש סליחה, מבקש עזרה והיא הייתה מנתקת ובוכה.
יום אחד שהיא חזרה מהחנות הוא תפס אותה, היא צעקה ובכתה והוא ניסה לצעוק שהוא לא אשם בז שזה כל הסמים האלה והיא המשיכה לצעוק , למזלה מישהו עזר ועזר לה, האיש שעבר התקשר למשטרה והם לקחו אותו ושמו אותו במרכז גמילה כי למזל כולם לא היה כלום.
ג'ואנה הייתה הרוסה ,שבועיים לא רצתה לשמוע כלום. לא מאמה שבאה לעודד אותה ולא עזרה בגרוש.
לא מהמשפחה שגם ניסתה לעזור ולא הצליח ולא מלוקאס כי היא לא יכלה להיסתכל לו בעיניים ולדעת שהוא צדק והיא יכלה למנוע את כל זה עם היא הייתי מקשיבה לו.
אחרי כמה זמן זה הרב נשכח וג'ואנה הבטיחה לעצמה לחיות הלאה.
היא הבינה שאין מה להיות טלויה בעבר ובדברים רעים שקוראים, צריך להמשיך לחיות ולאהוב את החיים שלך, כי חיים רק פעם אחת.
עד כאן להיום...
ביי!!!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
