עלי שלכת נופלים להם...

ואו , עבר הרבה זמן מאז שכתבתי לאחרונה, כנראה שבחרתי להדחיק ולא להוציא את זה החוצה..

#- האנשים שהכי פחות ציפיתי מהם , מעריכים אותי הכי הרבה , או שאולי סתם נדמה לי, והמילים הרכות והמרגיעות נאמרו אך ורק בדרך אגב, אהל הם נותנים לי הרגשה טוב... אנשים שאני יכולה ליפול עליהם מאמצע שומקום והם יתפסו אותי..... לפחות ככה אני רוצה להאמין....

#  "היא סובבה את הראש לאחרו ופגשה במבטו , משהו היה שונה שם, משהו אחר, לא רגיל, אולי אפילו עמוק יותר, הוא חיבק אותה וככה הם נרדמו , כשגוף אחד מתמזג עם השני , ונשימותיו הקטנות בעורפה , היא ידעה שזאת לא אהבה, אהבה זה גדול מידי, מסובך מידי , היא לא מעיזה לאהוב... לא שוב... וכשהוא שאל אותה למה - התשובה היחידה שעלתה לראשה הייתה ש... היא לא מרגישה שזה אמיתי, שזה- זה .... הם אנשים כל כך שונים, אבל המבט הזה , ואותה נשיקה על הלחי שהוא נתן לה כמחוות שלום- זה , זה היה שונה , מיוחד , אחר...משהו שהיא לא מצאה אצל אף בחור אחר... או אולי היא פשוט לא חיפשה נכון..."