Tokio Hotel

אז מה דעתכם על פרק?

מי שואל אתכם?! חח סתם,

תגיבו כי ראיתם מה כמעט קרא בגלל שלא הגבתם...

@#@$#@%$#@%#@%@@$%@#$@%@%@

"פאינה, כשאתן טסתם טום אחרי זה הלך לאנשהוא ואני לא מוצא אותו מאז, אם הוא התקשר אלייך בבקשה תודיעי לי, אני דואג לו"

הרגשתי כמה חסרת יכולות אני כרגע, התקשרתי לטום, ענה קול של אישה,

"מה מי זאת?" שאלתי אותה,

"חברה של טום, מי את?" היא ענתה בצד השני,

כאשר ברקע אני שומעת את קולו של טום, 'מי זה?תחזרי למה הלכת לי?'

ניתקתי, הרגשתי כאילו ליבי התנפץ למיליון רסיסים,

התיישבתי על המיטה ולא ידעתי מה להרגיש, לא היה בי שום רגש,

לא כעס על טום ולא שנאה כי אין הייתי מסוגלת לכעוס עליו,

הכרתי את טום, לא ידעתי שהוא כזה, כלומר רק טסתי,

ואז נזכרתי במעריצה, שנגשה אליי, זאת שאיימה עליי,

זה היה אותו הקול, זאת היא! הרגשתי אפילו יותר גרוע מעצם העובדה,

שהיא זכתה בו בסופו של דבר, לא יכולתי לעשות כלום כי אני בישראל,

ולטוס לגרמניה בחזרה? אין לי אפשרות שכזאת...

כעבור שבוע החלטתי לשתף את שיר במה שקרה, היא כמובן דיברה עם ביל,

אני בטוחה שביל דיבר עם טום, אבל לא עיניין אותי מה הוא אמר ומה טום ענה,

חשבתי לעצמי לרגע, למה מי זה טום קאוליץ? הוא לא שווה את כל האחרים שפיספסתי בגללו,

הגיע הזמן שהוא ילמד שלא הכל אפשר לקבל בחיים בגלל שהוא מפורסם,

זאת הייתה ההחלטה הקשה ביותר שעברה עליי, ביום אחד בשבוע קיבלתי שיחה מג'יימס,

החלטתי לענות, לדעת מה קורה איתו,

"הלו?" שאלתי "פאינה? זה ג'יימס, שמעתי שאת וטום כבר לא ביחד" הוא אמר

"מה? מאיפה שמעת את זה?" שאלתי אותו, "קראתי בעיתון," הוא אמר, "מה? אני יחזור אלייך ביי" קטעתי אותו..

התקשרתי לטום, רציתי לדעת דברים, היה לי קשה אבל בחיים לא אמרתי לטום שאנחנו כבר לא ביחד,

"הלו?" נשמע קול בצד השני,"זאת פאינה, טום למה כתוב בעיתון שאנחנו כבר לא ביחד?" שאלתי אותו ברצינות,

"כי אנחנו לא, אני ככה הבנתי לפי זה שלא דיברנו כבר מלא זמן ולפי מה שביל אמר לי," הוא אמר לי,

"אתה לא יודע מה עברתי, הייתה לי טיפה תקופה קשה אבל אף פעם לא אמרתי שאני לא איתך יותר" אמרתי לו,

"טוב נו מה אכפת לך? זה רק עיתון" הוא אמר

"עיתון? טוב יודע מה סבבה, שאנשים יחשבו שאנחנו לא ביחד," אמרתי לו וניתקתי.

'אוקיי יותר גרוע מזה בטוח לא יכול להיות' חשבתי לעצמי,

שיר הגיעה אליי הביתה, בטח לנחם, דיברתי איתה,

לא עליהם, היא ידעה שגם ככה קשה לי,

היינו באינטרנט, יצאנו החוצה לטייל, הרגשתי את חיי חוזרים אליי,

חיי ללא טום, ואז הבנתי, בעצם מה רע היה לי בחיי הקודמים?!

אני לא רציתי לשנות כלום,

נהנתי בשתי המקרים וגם עכשיו אני יהנה, עם או בלי טום,

אחרי שבוע גיליתי שבעוד שבועיים יהיה הופעה של טוקיו הוטל בארץ, שיר רצתה מאוד ללכת,

אז החלטתי שאני לא יספיק לאהוב את הלהקה בגלל טום,

אני יעבור את ההופעה, ושיר תקבל בגלל ביל כרטיס למאחורי הקלעים,

כנראה שלא חשבתי שיהיה לי כל כך קשה לעבור את ההופעה,

בהתחלה היה הכל בסדר, כולם היו נרגשים, אף אחד לא זיהה אותי,

ברגע שהם יצאו לבמה, שרתי כמה שירים ואז הרגשתי שאני לא יכולה יותר,

כל ההופעה התרכזתי בביל,גיאורג וגוסטב, אבל לשנייה אחת הסתקלתי על טום ולא יכולתי יותר,

הוא הסתקל עליי ונשברתי, נזכרתי בהכל, במה שהוא עשה לי,

לא יכולתי, רצתי החוצה מהאולם,

לפני כן אמרתי לשיר להשאר, אני יהיה בסדר,

התיישבתי מחוץ מחוץ לשטח האולם, רחוקה מהשטח של ההופעה,

לידי ראיתי מישהוא שתפס את הזווית העין שלי,

ניגשתי לשאול איך קוראים לו, למעשה באותו יום הכרתי את קיריל..

טיילנו, נהננו, לי לא היה בראש את טום,

הייתי צריכה ללכת בסופו של דבר,

הלכתי חזרה לאולם לחפש את שיר,

מצאתי אותה עם ביל, לאחר זאת גיליתי שטום הלך לחפש אותי,

בסוף הוא מצא אותי גם,כשדיברתי עם ביל ושיר,

לא רציתי לדבר עם טום אבל הייתי חייבת,

הרגשתי הקלה לאחר שדיברתי איתו,

הבהרנו את העיניינים בינינו...לפחות ככה חשבתי,

@#@$@#%$#@%@$%@#%@#$%@%$@#%#@%$@#%#%@

אני מקווה שיצא ארוך, מקווה,

תגיבו(: