לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

Tokio Hotel


סיפור, פנטזיה, לא מקום לתגובות נאצה(:

Avatarכינוי:  שיניתי כינוי D:

בת: 31

ICQ: 317607013 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2007    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2007

פרק 34


ממ הנה הפרק, תהנו ותגיבו =]

 


על הפלאפון כתוב:

'טום'

היססתי, לענות או שמא לא, השניה הצלחתי להתגבר על העצבות השררה בי, האם אני באמת רוצה לחזור לשם? ברור שלא..

אז מה זה משנה מי הוא באמת, אני זאתי שמחליטה את אשר יהיה איתי.

לא עניתי. ידעתי כי יתקשר שוב, אך שניה לאחר שהחלטתי לענות שמעתי דפיקה בדלת,

עזבתי את הפלאפון ופתחתי את הדלת, מולי עמד ג'יימס,

"אמרת שתחזרי אליי," הוא אמר

"אויי נכון, מצטערת, פשוט..נו אתה מבין...זה לא שלא רציתי, פשוט העניין ו.." התחלתי להגיד כשהוא קטע אותי באמצע, "אני מבין, זה בסדר את לא צריכה להסביר לי" הוא אמר

"תודה, אז אממ כן, למה באת?" אמרתי וחייכתי כדי לא להראות חצופה,

"לדעת מה המצב שלך עם טום" הוא אמר, "עכשיו בסדר," אמרתי,

דיברתי איתו, והוא סיפר לי שפעם הוא דיבר עם טום וטום אמר לו שאם הוא יגע בי בכל דרך כלשהיא הוא יחטוף,

ושעכשיו הוא זה שפגע בי, אז הוא שאל אם זה תורו לחטוף...

אמרתי לו שיעזוב אותו, שיעשה מה שבא לו,

אני לא רוצה לדבר איתו, מצידי שישתגע מזה, מה שלא יעשה אני לא צריכה הסברים, לפחות לא ממנו.

והשיחה נמשכה זמן רב, ההורים שלי חזרו הביתה והשיחה הועברה לבחוץ,

לפחות לא להרבה זמן כי ההורים שלי גם, כבר טענו לאן אני נעלמת להם כל הזמן.

בזמן השיחה, הפלאפון צלצל, הפעם זה היה ביל, החלטתי לענות,

אולי זה היה מעשה מטופש, אבל עניתי,

"פאינה?" שאל ביל,

"כן?" אמרתי,

"תראי, אני יודע שאח שלי פגע בך, אבל בבקשה תדברי איתו כי הוא הולך לעשות שטות" הוא אמר,

"תראה, אני לא יודעת מה הוא כבר יכול להגיד לי, כי הבעיה שאני לא צריכה שום הסברים, ואיזה כבר שטות הוא הולך לעשות?" שאלתי

"אממ, לא שטות, אבל הוא צריך לעשות איתך שיחה, את מוזמנת לבדוק את הדואר שלך מחר, תיהיה הפתעה," הוא אמר,

"מה? איזה הפתעה? תדבר ישירות" אמרתי

"את תראי הכל, הא ורצוי שתארזי את המזוודות כבר" נהוא אמר

"מה? לאן אתה רוצה שאני יטוס? רק חזרתי לארץ ואני לא טסה מכאן, אם אתם צריכים לדבר איתי אתם תבואו לפה" אמרתי

"ככה את רוצה? אין בעיה, עוד שבועיים בערך אנחנו נבוא" הוא אמר,

"מה? התייחסת לזה ברצינות?" שלאתי

"כן למה ציפית שלא? אמרתי לך שאני רוצה לעזור לאחי" הוא אמר

"וטום לא יכול לדבר איתי דרך הפלאפון?" אמרתי את זה כי ידעתי שכך יהיה לי קשה פחות,

"בשמחה, אבל את לא עונה לו לשיחות"

"הא כן, מצטערת אני יענה" אמרתי,

"טוב ביי, תסדרו כבר את העניין" הוא אמר,

"טוב ביי וזה לא כזה קל כמו שזה נראה" אמרתי וניתקתי,

אחרי חמש דקות התקבלה השיחה מטום,

זהו זה, רגע האמת הגיע...

 


הווו, תגיבווו=]

30 תגובות ויהיה המשך

נכתב על ידי שיניתי כינוי D: , 25/12/2007 21:09  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



4,449
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשיניתי כינוי D: אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שיניתי כינוי D: ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)