''כשאתה לבד'' [=

לקח לי הרבה זמן לחשוב אם אני רוצה לכתוב את הפוסט הזה או למחוק את בלוג..
החלטתי בסוף כן לכתוב..

לפני כמה ימים חברה שלי , חברה לקבוצה , לבית ספר לחיים

התאבדה.. 

פשוט לא נקלט... כל כך היה לי קשה להבין... אני עדיין לא מבינה , אני גם לא יבין...

הכל הופך ל''זכרה'' וכמה פעמים שמעתי היום ''זכרונה לברכה''... ופינות הנצחה , כמה..

ואיך היא היתה...

כל כך מוזר.... כל כך הזוי....

כתבתי לה מכתב... היה לי קשה , לקח לי זמן....

וכתבתי לה גם משפט בבית ספר - כל כך הרבה עצב כעס וכאב...  משהו כזה..

עכשיו כל מה שמדברים עליו זה הלוויה וגופה ושיבעה..
ממש מוזר... לא נראה אותה יותר... לא ניהיה איתה יותר... היא איננה עוד..

עכשיו.. אני חושבת על האנשים שקרובים אלי.. יותר קרובים אלי... ו''שומרת'' עליהם...  שלא יעזבו אותי

ו.. מי שאני באמת אוהבת.. אני מיידעת ^^ כמו עדי..זה ממש מקל.. ללכת ולהגיד לאנשים שאתה אוהב אותם באמת
כשקשה להם זה עוזר לשני הצדדים

כל כך בא לי לצרוח את כל מה שיש בי..................

צריך להמשיך.. נצליח להמשיך...  ביחד, יהיה קשה.. אבל אפשרי...

לילה טוב אנשים...

תשמרו על מי שלידכם ועל מקורבכם... אין לדעת מתי הם ילכו..