זה קרה בפתאומיות גמורה , הם ידעו שזה יקרה מתישהו אבל לא באותו רגע , הם קיוו שזה לא יקרה לעולם .

אחרי כמה שעות כל האנשים התחילו להגיע וברגע אחד כל הבית התמלא אנשים , כולם היו עם אותו פרצוף . עצוב .

היא חיבקה אותם בידייה השמוטות ועינייה היו אדומות מרוב עצב ודמעות כבר לא נשארו לה אחרי מה שאירע באותו שבוע

היא רק בכתה ובכתה ואם זאת ניסתה לחייך ולהראות לכולם כמה שהיא חזקה ..

היא עלתה מחדרה להודיע לכולם שהכל בסדר למרות שהיה בדיוק להפך .. היא רצתה ליצור תדמית שהיא חזקה יותר מכולם ושעכשיו ברגעים אלו רצוי שכולם יהיו חזקים .

ורק אותה .. את אותה ילדה היא גררה איתה אחריה את אותה ילדה שרק היא הצליחה להראות לה עוד תקווה בכל העצב הזה . ולידה היא פתאום הגניבה חיוך , חיוך שהאיר את כל העולם .