אני לא מסוגלת להשתמש בביטוי "שנאת חינם".
יש שנאה שהיא מוצדקת?
היא אפילו עוד לא הייתה בת 17... ועד לפני חודשיים ראיתי אותה על בסיס יום יומי בבית הספר.
והיא איננה עוד.
אני מכירה אותה מאז כיתה ה'... והיא איננה עוד.
הרגע חזרתי מההלוויה שלה,אני עוד לבושה שחור ועוד נושאת על פניי את מבט ההלם שהיה על פניי ברגע שקברו אותה.
למה? למה? למה?!
נערה שקטה. באמת שקטה. לא עשתה רע לאף אחד. ואבא שלה אמור לומר עליה קדיש? ואמא שלה צריכה לצרוח מרוב כאב?
אחרי שחווים דבר כזה,כלום אינו כמובן מאליו.
אני אעלה עכשיו לשכבת י"ב,ואתלונן על כל המבחנים והבגרויות. והיא לא.
אני אסיים תיכון עם כל חבריי לשכבה ואזכה ללבוש את השמלה לנשף ולהשתכרות ההמונית. והיא לא.
אני אתגייס לצה"ל ואסיים את שנות השירות,והיא לא.
אני אסע לטיול אחרי צבא,והיא לא.
אני אזכה לעוד אהבות אמיתיות ולחתונה ולילדים. והיא לא.
תשאלו את עצמכם שאלה אחת,למה?
ליז טרובישי, בת 16 וחצי במותה. יהי זכרה ברוך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
