לקחת אדוויל או לא לקחת?
זו השאלה.
אני כבר לא יודעת מה נסגר איתי טוב לי כלכך ואני מצליחה להתמודד עם דברים בעיקר בבצפר שבחיים לא חשבתי שאני אצליח.אבל זה אנשים אחרים וההתנהגויות שלהם שמוציאות אותי מהאיזון .וחבל כי לקח לי זמן להגיע לאיזון.ועוד זה לא שאני מצפה במיוחד אבל זה מדהים שברגע שמשהו מתחרבש נוצר אפקט דומינו כזה שממוטט אותי בסוף.אפילו לישון כמו שצריך לא הצלחתי כמובן בגלל אנשים אחרים.כאילו אין לי זכות לישון או לנוח או להגיע הביתה מתי שאני אמורה.אני שונאת אנשים שאין להם הרבה סימפתיה כלפי אחרים.והכי גרוע כשזה מורה לאומנות בתכלס..מזל שאני לא צריכה אותה.את יכולה לבכות לה ולהתמוטט מולה והיא לא תתייחס כי "אז מה שבכית כולם בוכים בגלל פרוייקט."אין מצב בעולם שהייתי מגיעה אפילו למצב הזה שלהן.למה שאבכה לה בכלל?למה היא מישהו קרוב אליי שיצליח להוציא ממני בכי?כשיש מישהו שנתפס בעיני באדם טוב זה מוציא ממני כלכך הרבה.כי אז אין מישהו אחר שכל האנרגיות שלי יוצאות על כעס עוד לפני שבכלל ראיתי תבנאדם.ככה אני דבוקה במטרה שלי והולכת על זה בלי לחשוב אחורה לשניה.אני שונאת וותרנים ופשוט הגעתי למסקנה שזה הדבר שהכי מגעיל אותי.אני לא מיוחדת או משהו שאם אני מנסה להשיג מטרה מסוימת אני לא אתן לעצמי ליפול סתם ככה באמצע כי לא בא לי.נמאס לי לשמוע תירוצים כשבעצם זה לא שמשהו מנע ממך לעשות משהו זה הכל עצלנות מגעילה.לא יודעת קצת מצחיק אותי לחשוב שאולי הכל התחיל מהסרטן הקטן הזה שנפרדתי ממנו בפעם השניה.אבל זה גרםלי לראות דברים בצורה כלכך שונה.ופתאום חשבתי הרגע על ההרצאה ההיא על פסיכוזה בעקבות שימוש בסמים.וזה באמת עצלנות מגעילה שמובילה לאפסיות.ולא אין לי בעיה בכלל עם סמים ואני לא מסכימה עם העובדה שמי שמעשן זה כי רע לו.ממש לא,אתם שותים רק כשרע לכם?הפעם האחרונה ששתיתי או עישנתי כי היה לי רע היה לפני שנה אולי.מאז לא זכור לי רגע כזה.מותר גם להנות לפעמים ולא לחיות בתוך קופסא משעממת ו"נורמלית".אני לא יודעת אם לקחת את האדוויל הזה כי הוא האחרון שלי.החלטתי להיות בנאדם נחמד לשם שינוי ולתרום 2 לנזקקים בעלי כאבי ראש.חבל שלשני זה בכלל לא הועיל,סתם הלך לי כדור.זה מצחיק שגם כשיש לי מצברוח מחורבן ואני אומרת לעצמי,דיי היום להתרחק קצת מאחרים.זה לא הולך כי כיף להכנס לזה ולצחוק משטויות.והקטע שכשכואב ממש ולוקחים פתאום הכאב מתעצם ואתה מחכה שזה יעבור ולא תמיד זה עובר.ואז נדפקת.אני חושבת שאחכה עם זה לעוד כמה שעות.אולי עוד אצליח לישון טוב הלילה בלי זה.<אופטימיות מתפרצת.>בכל זאת האדוויל האחרון.חוץ מזה
למי יש כוח לקנות עוד?
יום שני יומולדת 18.<ווהו.>
חבל שאני לא יודעת להחזיר באותו המטבע.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
