אז אני מזהירה כי זהו עוד פוסט מתבכיין והוצאת קיטור סתם כי יש לי זמן.<ונמאס לי לראות תפוסט הקודם>
אם בהתחלה חשבתי שהתקופה הזאת תהיה קשה <בגרויות ,מתכונות>אז כמובן שכל הזמן רק מוסיפים עוד ועוד מבחנים ומתכונות מיוחדים.אני כבר הגעתי למצב שאני מסתכלת על הלוח שנה בפלאפון ואני באמת לא יודעת איך אעשה את זה ואקבל ציונים נורמלים.זה מדכא שבכל הבגרויות והמתכונות שהיו לי בתיכון כן השקעתי והשתדלתי אבל לא תמיד זה הולך.אני כלכך מאוכזבת מאיך שהתעודת בגרות שלי תיראה ואני יודעת שזה כבר לא בשליטתי מה שהיה.אני לא יכולה להכנס למוח של הבוחנים ולהבין איך לעזאזל הם בודקים את הבגרויות.אני אומרת כל הזמן שלא איכפת לי כבר אבל כן איכפת לי אוף,לא רוצה לחפף בגלל עומס ואז להתאכזב מעצמי ששוב לא ניצלתי כל הזדמנות להשתפר.ב10.6 אחרי הבגרות האחרונה אני הולכת להיות הבנאדם הכי מאושר ורגוע שיש.אני צריכה להתמקד במה שצריך לעשות עכשיו כדי לעשות את מה שאני רוצה לעשות אחרי זה.מה שכן אני לומדת בצורה נורא יעילה ויושבת על התחת ולא מרשה לעצמי לקום אפילו לאכול עד שלא אסיים.מצחיק שראיתי היו באסטרולוגיה שאני צריכה לשמור על אוכל בריא עכשיו ואני הכי לא.כל השבע בערך לא אכלתי עד 3-4 בצהריים ורק אז התחלתי לאכול.כשאני אוכלת הרבה לפני שאני מתכוננת זה מקשה עליי להתרכז בחומר.אבל לפחות כשאני כן אוכלת זה אוכל טוב ולא שטויות.
ובלי קשר לכל זה< שמסיח את דעתי מהרבה דברים שאני רוצה להשיג עכשיו>אני לא מרגשה עצב או חרטה על המצב הקיים.לא לזה אני מתגעגעת ויותר מתמיד זה ברור לי,לא צריכה לעשות לך עוד מבחנים.לא צריכה להרגיש רע או אשמה על כך.אני מרגישה עצב על המקום הפנוי הזה שנוצר שאני לא מצליחה למצוא אדם ראוי שישב במקום הזה.הגעתי למסקנה שהבעיה היא לא בך היא בי. אני לא אותו בנאדם ואני לא רוצה להרגיש שאני תוקעת את עצמי על מנת לשמור על זה.וזהו ,אל תחשבו שלא טוב לי.כי הכל באמת טוב ודברים ישתנו אני יודעת שהם ישתנו כי ככה החיים.בנתיים אני נהנית מכל רגע חופשי שבו אני מרשה לעצי נוח קצת(:
שיהיה לכם סוףשבוע נפלא.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
