ווא ווא איזה ימים מצפים לי...
כמה מבחנים
כמה עבודות
כמה מבדקים
כמה מורות!!!!
כמה להתכונן!
ארררר
אני מוצאת את עצמי מגיעה הביתה וישר מכינה שיעורי בית כדי ללכת לישון!
והמורות הכי לא מתחשבות נותנות עוד ועוד ועוד ועוד דברים ללמוד!
המורה לתנ"ך הכי עיצבנה אותי כשהיא נתנה לנו ללמוד את הסדר של הספרי תנ"ך בע"פ!
אנשים מהבצפר שיקראו את זה יגידו "נו זאתי בוכה ואחר כך תקבל 100" וזה ממש לא נכון!
זה לא שזה קסם ואני משיגה ציונים טובים זה בגלל בגלל שאני מקשיבה בשיעור, משתתפת, מכינה שיעורי בית, ודואגת לפני המבחן לכך שאני אדע את החומר טוב.
הבעיה שבתחילת השנה עוד קשה לי להיכנס למצב שבו אני משננת חומר בצורה הכי יעילה אז צריך ללמוד יותר.
ובלי שום קשר, אנשים מעצבנים אותי, מאוד!
זוכרים את זה שיושב מאחוריי? כל הכבוד
הוא לא מפסיק להציייייייייייייייייק!
וחובזה את אולי תקראי את זה וכבר חפרתי לך על זה אבל באמת שהוא מעצבן אותי! באלי להחטיף לו ת'מכות של החיים שלו אבל ישעו אותי<_<
הדבר היחיד שמעודד אותי זה שכל פעם שאני באה הביתה מדוכדכת יש מי שירים אותי ויחזק אותי
אם זה במילים חזקות ואם זה בצחוק או בבדיחות...וזה מאוד חשוב(:
אז אחרי כל ההתלוננויות שלי למיניהן..הגיע הזמן להודיע
שבתקופה הקרובה יהיה לי קצת קשה לעדכן את הבלוג (לא שזה משנה למישהו כי אף אחד לא קורא אותו:S)
אז אני מתנצלת מראש,
צ'או(:
כינוי:
דדאאנניי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
