טוב זה לא פוסט חופר במיוחד..
רק רציתי לכתוב את מה שאני הולכת להגיד מחר בקבר של סבא שלי..
סבא יקר שלי
אתה חסר לי.
אתה חסר לי בכל פעם שמזכירים את מדינת ישראל
אתה חסר לי בתשבצים שרצית שאפתור
אתה חסר לי כשאני לא מבינה משהו במתמטיקה
אתה חסר לי כשאני באה לבקר את סבתא
אתה חסר לי בכל מיני מאכלים שנהגת להכין לי
אתה חסר לי כי השארת אותי בעולם הגדול הזה לבדי
נשארתי בלי אותו מורה דרך יודע הכול
בלי מישהו שאותו אני אוכל לשאול
בלי מישהו שאפשר להתייעץ איתו
בלי מישו שאפשר פשוט סתם לחבק אותו
זה כל כך קשה לא להרגיש את הזקן והשפם שלך מדגדג לי על הלחי
את המשקפיים העבות שלך יותר לא לראות
לדעת שאין לי יותר אפשרות ממך ללמוד ולדעת
ולחבק אותך ולהגיד לך שאני אוהבת אותך
ואולי הדבר הכי נורא
לדעת שלמרות שאדבר אלייך לא אוכל לשמוע אותך בחזרה...
אני אוהבת אותך סבא ולנצח אני אזכור אותך.
"המוות הוא חלק מהחיים"
~ סוף ~
טוב אוקי אני יודעת שזה לא הכי מתאים לאווירת הפוסט הזה אבל עדיין הייתי חייבת..
אחרי סקר קשה וארוך (יומיים בערך) אלה התשובות של האנשים כשבקשתי מהם להגיד מילה אחת שמתארת אותי :
אוקי אז מסתבר שאני.. שקמי"ת משוגעת מאמי נפלאה סמיילי רגישה שמחה תמידית קוקי זונע קפיץ סתומה חופרת יפה ספיר ותימניה 
מישו רוצה להוסיף? P=
~ סוף ~