חיילי גדוד שמשון הביעו את מחאתם הצודקת כלפי פינוי יישובים.
שימו לב שהם לא אמרו שהם נגד הפינויים עצמם אלא שהם לא מוכנים לפנות, אולי זה יישמע קנטרני אך ההבדל הוא עצום.
מקבלי ההחלטות בצה"ל החליטו, ובצדק, שאין לערב פוליטיקה בצבא. זו החלטה חשובה ויש לאכוף אותה לשני הצדדים.
חייל שיצטלם עם דגל של האיחוד הלאומי, העבודה או ישראל ביתינו, עובר על החוק. שכן הוא מביע דעה פוליטית בעודו בצבא, שהוא כאמור נטול פוליטיקות.
הטיעון האווילי של מתנגדי המעשה- "מה אם חיילים אחרים יניפו שלטים שהם לא מוכנים לשמור על 'מאחזים' "? הוא חסר כל בסיס:
'רוח צה"ל'- המסמך שמגדיר את מטרות הצבא ושלאורו צה"ל הולך, אומר בפורש: "חיילי צה"ל מחויבים להילחם, להקדיש כל כוחותיהם, ואף לחרף נפשם להגנת מדינת ישראל אזרחיה ותושביה"
כך שאם חייל מניף שלט בו הוא מתנגד לשמור על אזרחי מדינת ישראל הנאחזים בקרקעותיה- הוא פשוט עובר על החוק, ומתנגד למטרתו של צה"ל.
אין שום מסמך, שום חוק יסוד, שום ערך מערכי צה"ל שמחייב חיילים לפנות את אחיהם מבתיהם.
צה"ל הוא לא הזרוע האוכפת של הממשלה, בשביל זה יש משטרה. כשאני התגייסתי עשיתי זאת במטרה אחת ויחידה: להגן על מדינת ישראל.
כשבחרתי בקרבי ידעתי מה ההשלכות של זה וקיבלתי את התפקיד עם האחריות. אם הייתי מהשמאל ההזוי לא הייתי יכול לקום ולומר "אני לא מוכן לשמור על נאחזים" פשוט כי זו בדיוק ההגדרה של התפקיד אליו הלכתי בידיעה. אף אחד לא הוליכני שולל.
אך בשום פנים ואופן לא הסכמתי, בלכתי לקרבי, לבצע החלטת ממשלה כנגד מדינת ישראל ואזרחיה, אחיי.
כך שכל שאותם חיילים עשו היה להקדים תרופה למכה ולהבהיר: אנו חיילי צה"ל, לא חיילי הממשלה, התגייסנו למטרות ברורות מאוד ולא נסכים לחרוג מחובותינו ולבצע פעולות שלא כרוכות בתפקיד.
אם זו לא שמירה על דמוקרטיה, אם זה לא נוער איכותי שבא לשמור על ערכי צה"ל ועל מעמדו בחברה, אז מי כן?
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
