בריטמר

הציונות הדתית שמה לה למטרה להגיע למצב שאנשיה הם אנשי רוח ואנשי מעשה, מלכתחילה.

זאת אומרת שהאידאל מבחינתה הוא אנשים שלומדים מקצוע ומתפתחים בכיוון הזה, אך חיים עפ"י התורה ולומדים תורה במקביל.

גישה זו אומצה לראשונה ע"י הרב יהושע יגל, ראש ישיבת המדרשיה.

בתקופת הקמתה- לפני 65 שנים, לא הייתה גישה זו הגישה השלטת בקרב רבני הציונות הדתית, והישיבה המקבילה ללימודי הציבור- כפר הרא"ה, דגלה בלימודי קודש, ולימודי המקצוע של תלמידיה היו רק בגדר בדיעבד.

מדרשית נעם שמה לה לדגש את החברים לפני הלימודים- החל מהקמתה הושם הדגש על "גיבוש":

תלמידיה לימדו זה את זה עד השעות הקטנות של הלילה, עזרו לחבריהם גם בצרות בבית וכו', כשגיבוש זה בא לידי ביטוי במגוון תחומים גם בהמשך החיים.

ישנם מחזורים שסיימו לפני כ50 שנה את לימודיה במקום, ועדיין נפגשים אחת לשבוע או שבועיים ללימוד, ושבתות מחזוריות מתקיימות מדי שנה במשך שנים רבות מסיום י"ב.

במדרשיה הלימודים החלו מכיתה ט' ועד כיתה י"ב, כששמות הכיתות הן א', ב', ג', ד', והלומדים בהן נקראים "אליפים", "בטיחים", ג'מילים", "דליתים".

הדליתים היו חונכים את הבטיחים, והג'מילים את האליפים.

הגיבוש בא לידי ביטוי גם בתופעות שלא היו אהודות על המורים- מכות מחזוריות (ברוח טובה כמובן, בין חברים טובים), שביתות למען חברים, השקעה בחיי הפנימיה יותר מבחיי הלימודים וכו'...

מסורות רבות היו במדרשיה- אחת מהן היא "הבריחה" המפורסמת- בה כל המחזור קם באמצע הלילה ונוסע לנקודה כלשהי בה מדליק מדורה, עושה על האש או סתם מטייל...

ההשבעה היא מסורת נוספת- בה הדליתים משביעים את הבטיחים לרוח המדרשיה- במקביל להשבעה בצבא.

רבים וטובים יצאו מהמדרשיה- על כך ניתן לקרוא בויקיפדיה.

אך בשנים האחרונות קמה לה תנועה של בוגרי המקום שהשתלטה על מוסדות המדרשיה- הגוף המנהל- ושמה לה למטרה לסגור את המקום, מסיבות כלכליות בעיקר.

הישיבה התיכונית הראשונה, שבוגריה רואים בה בית שני כל ימי חייהם, נסגרה בגלל כמה אנשים חסרי כבוד ודרך, אשר שקדו על הפיכת המכינה למדרשיה (ז'-ח') לישיבה שש שנתית.

אנשים שפלים אלה קוראים היום למוסד העלוב הזה בכפר סבא "מדרשית העם כפר סבא"- וכמאמר הפסוק- "הרצחת וגם ירשת?"

אז אם אתם בוגרי המדרשיה לדורותיה, אנא הרתמו למאבק להקמתה המחודשת, ואם אתם בוגרי או תלמידי -המוסד ההוא- אנא, תפסיקו להשתמש בשם הזה, אתם מבזים את עצמכם ומחללים את כבוד הישיבה התיכונית הראשונה ואתה כבוד הרב יגל.