בריטמר

כשמסביבו חרדים המסרבים לשרת,

ערבים ישראלים שעוד לא החליטו באיזה צד הם,

המוני משתמטים מטעמים שונים,

רוב מוחלט של מתגייסים שהולכים לתפקידים עורפיים,

לעתודה, לקריה או לכל מקום אחר,

קם לו אחד, נגד הזרם, הולך להקריב את עצמו בשביל המדינה שלו.

קל כל כך לומר שאין בעיה להשתמט, שהרי לא הגיוני שאותו אחד יסכן את חחיו, את עתידו, לטובת אלו שאינם מוכנים לשאת בנטל.

כל כך הרבה אמת יש במשפט, אבל עקרונותיו של הלוחם חזקים ממנו.

הוא אוהב את המדינה באמת, ולא מוכן לעמוד מנגד כשאחרים שומרים עליו בלילות.

אז הוא קם ומתגייס.

ההערצה שלי אליכם אחיי הלוחמים היא עצומה. 

תודה שאתם שומרים עלינו, שאתם מקריבים את חייכם בשביל העם הזה ולא אומרים נואש.

לכל אחד מכם יש תוכניות בדיוק כמו לאלו שבורחים מהאחריות, ולא נושאים בנטל.

כל אחד מכם רוצה להתחתן ולהקים משפחה, לטייל בעולם ולהגשים את עצמכם, בדיוק כמו זה שזועק לצאת למלחמה אך משרת בקריה.

חלקכם לא זכיתם, אך בזכותכם אנחנו פה,

תודה לכם אחינו היקרים. נאהב אתכם תמיד, בדמכם הושקתה האדמה שהצמיחה את ארצנו הקטנטונת.

תודה לכם, ולמשפחותיכם.

עלינו מוטלת החובה להוליד את הילדים שלא ילדתם, את החלומות שלא הגשמתם.

החובה לדאוג שמותכם לא היה לשווא. שהמדינה הזו תהיה ראויה לקרבן העצום שהקרבתם, והקרבנו.

שהרי את טובי בנינו.

נזכור אתכם תמיד.

יהי זכרם ברוך.