בתור אדם שלא מעשן, אני אומר לכם שאין דבר מציק יותר מעישון פסיבי.
אני דואג לעצמי, לילדיי ולסביבתי, ואני לא רוצה לחלות בסרטן או לפגוע בבריאות הסובבים אותי.
אחרי כ"כ הרבה מחקרים שמוכיחים מעבר לכל ספק שהסיגריות הן סם המוות, אני לא מבין על מה קופצים כולם כשמחוקקים חוק שאוסר עישון במקומות ציבוריים.
אדם שפוגע בעצמו- זו אולי זכותו, אבל לפגוע באחרים?? מה פתאום!
הסיגריות הן רעל.
גם בריאותית,
גם כלכלית - עשרות שקלים ביום !
גם מדינית- הטבק מגיע אלינו ממדינות ערביות אותם אנחנו מחזקים בכל סיגריה שאנו קונים.
אדם שמעשן הוא מבחינתי לא שונה בהרבה מאדם שמעשן סמים.
הסיגריות עושות את אותן פעולות באופן כללי- מטשטשות חושים ומרגיעות, ממכרות, והורגות.
אז אם בחוק קוראים לזה סיגריות ולא סמים, זה אומר שאפשר לעשן איפה שבא לי? ולפגוע באחרים?!
הרגל הסיגריות הוא מגונה וצריך להפנים שעלינו כחברה להרחיק את הנגע הזה מאיתנו.
כשאני מגיע למסעדה, בית מלון ואפילו מגרש כדורגל, אני בא כדי להינות ולא כדי לסבול מעשן שאופף אותי ומכרסם את ריאותיי, ולא כדי לקבל סרטן.
אני קונה כרטיס למשחק, משלם על חדר במלון, על אוכל במסעדה, על כניסה למקומות ציבוריים אחרים, לא על עשן שיהרוג אותי.
אני לא מבין מה מקור ההזדהות וההגנה על המעשנים.
בגלל שהמעשנים מכניסים לעצמם לראש שהם לא מסוגלים להיגמל אנחנו צריכים לסבול ?!
ולאלה שחושבים להתחיל לעשן בגלל לחץ חברתי או מה שלא יהיה- תדעו לכם, זה לא להיות מגניב, זה לא כיף, זה מגעיל, רוב הבנות חושבות שזה דוחה שגברים מעשנים, רוב העולם לא אוהב את זה. אל תעשו את הטעות הזאת.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
