בריטמר

המושג הזה הפך לחלק בלתי נפרד מחיינו, אך רק מעטים מבינים את משמעותו.

כתבה נוספת בנושא: http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1182028

מדוע, למשל, לא נקרא האירוע "בעל מצווה" או "בעלת מצווה"?

זאת מפני שקשר לבעל ולאישה, ניתן לנתק ע"י גירושים, אך קשר כמו שלנו יש ליהדות, למצוות, להיסטוריה שלנו, לעצמנו, הוא דבר עצום ועמוק שלא ניתן לנתקו בשום דרך שהיא.

כמו הקשר בין הבנים והבנות להורים, כמה שלא נתכחש לזה, מה שלא נעשה, לא יעזור. זהו הגורל אליו נולדנו, אנחנו חלק מזה.

וזה ממש לא עול, זה אמנם אחריות, אך לא עול.

אחריות להצעיד את העולם קדימה, להחזיק בערכים גם כשמסביב הם נרמסים, להיות "אור לגויים", להביא טוב לעולם, אחריות לדעת מאין באנו ומה המשמעות, וכו'.

גם אם זה אומר לשנות אורחות חיים ולהקפיד על דברים שנראים קשים. זוהי האחריות שלנו, זה חלק מאיתנו, זה אנחנו.

אז מסיבות, בגבול הטעם הטוב, זה דבר נחמד, אבל צריך להיות קצת פחות שטחיים וריקים, ולהבין על מה האירוע ולמה.

בנים חייבים לעלות לתורה ולהניח תפילין, ללמוד על המשמעות של שניהם ועל מהות האירוע.

בנות חייבות ללמוד על מהות האירוע, על הקשר שלהן והמצוות המיוחדות להן ביהדות, על המסורת הנשית הנפלאה ביהדות, מרים, דבורה, וכו'.

ושהמסיבות יהיו בגבול הטעם הטוב גם בצד הכספי, לא חוסר פרופורציות מטורף. המסיבה היא דבר חדש, המצאה של השנים האחרונות, אז למה להתפרע? האירוע המקורי הוא זה שכתבתי למעלה, אז למה לעשות ביג דיל מכלום?