תקופה שבה לשום דבר שקורה אין תכלית, לחיי אין כיוון מסוים, אין שום משמעות לדברים שאני עושה... העתיד? בכלל לא ברור...

כרגע אין לי שום מטרה, וכל דבר שאני מתכננת לעשות תמיד לא יוצא...

כרגע אני במחויבות, שהתחילה בתחילת השנה ושתגמר בסופה, החודשיים האלה מבחינתי היו הבזבוז זמן הגדול ביותר שחוויתי בחיים שלי, עשרות שעות מבוזבזות שרק גורמות לי עצבים ועייפות בלתי נסבלת.

חודשיים של 100% מחויבות, וניתן לומר בלי חיים אישיים בכלל, שכחתי מעצמי, מהדברים שאני אוהבת ושגורמים לי להרגיש טוב.

כמו כן מצפים ממני דברים שאישית אני חושבת שאני לא אוכל לעמוד בהם, שהם יהיו עוד כשלון מבחינתי, והדבר האחרון שאני רוצה זה להוסיף עוד שורה לרשימת הכישלונות \ הדברים שלא יוצאים לפועל.

מצד שני יש לי שאיפות וחלומות, שחלקם ניתן להגשים רק בעתיד הרחוק, וחלקם אף פעם לא יתגשמו, מדובר באורך חיים שלעולם לא יהיה לי.

אני כבר לא יכולה לשמוע את המילה "לא", אי אפשר להמשיך לחיות ככה, חייבת להיות סיבה לכל הדברים שקורים עכשיו, המצב חייב להתבהר.

בינתיים הזמן עובר ואני לא עושה שום דבר משמעותי בשבילי, שיגרום לי להרגיש קצת יותר טוב בכל הבלגן שבו אני נמצאת.  

כי זה נורא לא לדעת מי את, לא לדעת מה הרצונות שלך, לחיות רק בשביל הדברים שחייבים לעשות.