שירים אפילו במשפט יכולים לפעמים לתאר את המחשבות והרגשות שלי. בכל שיר יש משהו מיוחד, שיכול לתאר בצורה מדויקת את ההרגשה שלי באותו הרגע. לא משנה אם אני שמחה, מאושרת או עצובה תמיד יהיה שיר שיתאים למצב הרוח שלי.

לפעמים אפילו כשהכל טוב והחיוך לא יורד לי מהפנים, שורה של שיר יכולה להזכיר לי דברים שאולי הייתי רוצה לשכוח.

אפשר לשכוח פנים של מישהו אהוב?! בימים האחרונים התחלתי באמת להרגיש שאני שוכחת את תויי הפנים שלו, את החיוך שלו, את הקול שלו.. אותו. למרות שבשבילי לשכוח לגמרי זה הפתרון הכי טוב, משום מה אני לא רוצה לשכוח אותו, חשוב לי לזכור אותו, את החיוך המיוחד שלו.. ואולי אפילו זה רק בדימיון שלי, זה עוד דרך להתגעגע, הרי לא ראיתי אותו כבר הרבה זמן.

אני כבר בעצמי לא יודעת אם אני מתגעגעת או שאני מתחילה לשכוח.. זה נורא קשה לא לדעת, לא להיות בטוחה לגמרי במשהו ובמיוחד אם מדובר ברגשות. ולמרות האי וודאות דווקא כשאני מקשיבה למוזיקה שירים מסוימים תמיד מזכירים לי אותו.

" Baby i was there all alone.. when you'd be doing things i would watch you

 i'd picture you and me all alone .. im wishing you was someone i can talk to

 i gotta get you out of my head but i gotta see you once again

 its real love that you dont know about.."

אולי מתישהו בעתיד שירים כבר לא יהוו בשבילי דרך לזכור ולהתגעגע.