המחשבות על מה ששמעתי היום, פשוט לא עוזבות אותי בשקט. כששמעתי אותך אומר את זה, ישר החיוך נעלם, והמחשבות התחילו להתעופף, התנתקתי מהכל ולא ידעתי בכלל מה הולך מסביבי.

איך כמה מילים פשוט שינו הכל.

אתה בטח עכשיו איתה, ואני כאן, חושבת עליך ללא הפסקה. הידיעה שאתה עכשיו איתה, צוחק איתה, מסתכל עליה ואולי אפילו מנשק אותה, עושה לי רע.

רע לי כי אני כאן בלעדיך, ואתה שם איתה. אבל אני צריכה להתחיל להתרגל לרעיון שאני תמיד אהיה בלעדיך.

קשה עכשיו, קשה לחייך באמת, קשה להיות אני. הברק בעיניים כבר לא אותו אחד, והחיוך מיום ליום לאט לאט נמחק.

אף פעם לא הייתי כזאת, מה נהיה ממני? כבר יותר משנתיים יום יום אני לאט לאט דועכת. והאמת הסוף לא נראה באופק.

" There's nothing I could say to you
Nothing I could ever do to make you see
What you mean to me."