ה 1 לספטמבר, היום הייתי אמורה ללכת שוב לבית ספר, לשבת בשיעור, לראות את החברים, וכמובן גם לראות אותו.

אם הייתי יודעת שאני אלך השנה כרגיל לבית ספר בליבי הייתה שוכנת התרגשות עצומה, היום הייתי אמורה לראות אותו אחרי חודשיים שלא ראיתי אותו, חודשיים שבהם חשבתי עליו, חודשיים של געגועים.

אבל אין בי את הציפייה הזאת, כי אני יודעת שלבית ספר אני יותר לא אלך, וככה זה יהיה יום יום, אני לא אראה אותו יותר בהפסקות ובשיעורים.

היום יש שכבת יב' חדשה בבית ספר במקומינו, זה כל כך מוזר.

היום הייתי אמורה לראות אותו, לחדול מלהתגעגע, אבל הגעגועים עדיין נמשכים, והיום אני מתחילה שלב חדש בחיים, עוד שלב לקראת הבגרות, שאני מקווה שאני אצליח בו.

בינתיים אני לא יכולה להתנתק מכל הדברים שמזכירים לי את בית ספר, מקום שעד לפני חודשיים הייתי שייכת אליו.