7/2008
Pieces Of Me
רק מבטים.. אך ורק. לא קרה וגם לא יקרה משהו מעבר.
אפילו החלומות שזה מה שאני הכי רוצה, מתחילים להכאיב ומאוד.

תמיד אני לא מפסיקה לחפש אותו עם העיניים... זה בזבוז של זמן, של ימים, של דקות, של שניות לא לראות אותו... הוא חסר לי.

מחפשת אותך עם העיניים בלי הרף, ופתאום הן מקבלות מנוחה, אני רואה אותך, אתה פשוט מדהים...
כשאני לא רואה אותך, שוב החיפושים נמשכים... אני צריכה אותך כל כך...
אתה חסר לי... כשאני לא רואה אותך, משהו נקרע בתוכי.

את אומרת לעצמך שהיית צריכה לשכוח אותו כבר ממזמן אבל כל מה שאת מצליחה לעשות זה רק לחשוב עליו יותר...
את חשבת שזה יהיה להרבה זמן...
לעצמך איך זה בכלל התחיל ?

היה מוזר לי להסתכל עליך, הריחוק עושה את העבודה טוב מאוד, הקור הזה, האי אכפתיות, מתחילים לחדור לתוכי, ואני מתחילה להבין ולהתרחק בעצמי. היום בכלל, רק רציתי להוריד ממך את העיניים, לא לרצות לראות עוד.
למה לי עוד לראות אותך... למה?
זה הכל המרחק, וזה גם כנראה מה שירחיק אותי ממך בסופו של דבר.
הסתכלתי על הים, והרחתי את ריחו, ניתן היה בבירור להרגיש את המלח, הריח הזה שכל כך השתוקקתי להריח, כל כך הרבה זמן רציתי ללכת לים, רק חבל שלא יכולתי לראות עד כמה הוא עצום ואת צבעו הכחול. השמיים היו מלאי כוכבים, כוכבים גדולים ובוהקים, שמי הים היו שחורים כמו צבע הים עצמו, שמים קודרים כאלו. שכבתי על החוף, ושמעתי שירים, עיניי הסתכלו על הגלים שהתנפצו בחוזקה על החוף, כמה כעס יש בים הגדול הזה, הסתכלתי גם על הכוכבים שבשמיים עד כמה הם מרובים ויפים. וחשבתי עליו. מעניין מה הוא עושה עכשיו, חשבתי עליו, בהיתי בים וחשבתי, הים גדול כגודל אהבתי אליו. יש כל כך הרבה כוכבים בשמיים אי אפשר להעריך כמה, וגם ככה אהבתי כלפיו.
My love for you Insatiable

כל מילה, כל משפט מתקופה קצת אחרת, אבל הכל בסופו של דבר מסתכם בדבר אחד, בסיפור אחד...

|