ניגודים , הכל מנוגד אצלי .
מסודר לי בחיים - מתוקתק אבל גם כל כך מבולגן .
קשה לי איתו אני לא מבינה אותו ומה הוא רוצה , למה הוא מתכוון ולמה אני מתכוונת.
אני לא יודעת מה אני רוצה אני חוזרת לשחק בי וגם בו .
איך זה קרה בכלל? איך זה קרה שהתיישבנו לבד? מבודדים מהשאר ?
אסור שזה יקרה שוב , זה לא עושה לו טוב ובטח שלא לי .
אני לא יודעת איך אני מרגישה , איך מגדירים את זה , זה הכל חדש לי ..
כששמעתי שהוא כבר עבר הלאה ורוצה מישהי אחרת זה היה כמו סכין בלב ,
וההבטחות לחברות והמילים הקשות על זה שאני לא אוהבת , ולא נקשרת , ולא מפתחת רגשות
כי אני לא כזאת , פשוט נעלמו ואפילו לי כבר היה קשה להאמין בהם .
לשמוע את המשפט הזה , שהוא המשיך הלאה היה כאילו אני נמשכת למין תהום למרכז החזה,
כאילו חיברו לי משקולות לצלעות ואני לא מצליחה להשתחרר .
אז ההרגשה הזאת כבר ערערה לי את הביטחון בחומה שבניתי , חומה שקופה
שכבר אי אפשר לדעת ממה היא בנויה .
למה הוא עושה לי את זה? למה הוא אומר לי את הדברים האלו ? אזמה אם אנחנו חברים אחרי הפרידה ,
אזמה אם אני לא מראה שקשה לי , אזמה .
אל תגיד לי כמה שאהבת אותה ושבחיים לא אהבת ככה מישהי ותגזים , ותצעק את זה , ותלחם על זה שאני אבין את זה,
ואם רק היית מתאמץ להסתכל על העיניים של באותו רגע , הם נפלו , צנחו , ושוב היתה את הדקירה הזאת ,
כאילו אתה הלב של הוא בלון מלא במים ואתה מנסה לרוקן אותו , אבל אתה דוקר כל פעם קצת עד שכל המים ייגמרו .
ברגע שייגמרו המים אז אולי ייגמרו גם הדמעות ? אולי זאת המטרה .
אל תשכח שהיינו ביחד , שהיית הנשיקה הראשונה שלי , שאתה חשוב לי , שאתה מעבר לסתם
עוד בן , שהיית שלי פעם .
כמה משחקי אגו בערב אחד נראלי ששברנו שיא . הוא עוקץ ואני לא עונה , והוא מחבק ואני הולכת
הוא מתעלם ואני כועסת , הוא מספר ואני מקשיבה ,הוא לא מסתכל עלי כשהוא מדבר אלי ואני מתעצבנת , הוא מחייך פשוט מחייך ואני שותקת .
כמו חתול ועכבר שנינו לא יודעים למה , ואיך מפסיקים את זה ..
אני עצרתי והוא המשיך הלאה , לי קר ולו לא אכפת , אני מחפשת אותו והוא תמיד שם עם מישהי אחרת , אני מתיישבת והוא הולך , אני מתקרבת והוא מתרחק , אני צוחקת והוא נעלם , אני מתוסבכת והוא מושלם , אני אוהבת והוא כבר לא .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
