לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

החיים על פי אביתר (או אלכס)




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2007

פוסט שני - החיים ע"פ אביתר.


חלק א'

יש דברים שיכולים ממש לספק, כמו לגמור שיעורי בית בגובה של הר. באמת היו ככה שיעורי בית, אבל גמרתי אותם.

-

החלטתי שהמורה למתמ' היא לא כזו נוראה, פשוט בבחנים האחרונים הלך לי ממש לא רע. יותר נכון, בכל הבחנים שהיא עשתה עד היום (והיו לא מעט) קיבלתי מאה, חוץ מאחד שקיבלתי 95 (שזה גם הרבה, לא?). היא גם מתייחסת אלי לא רע בכלל (אם מסתכלים על זה כמורה...), אני בטוח בהקבצה א'. שזה מה שאני חושב שאני רוצה, או מה שאמא שלי רוצה.

-

אני האדם הכי מאושר בעולם. קיבלתי 99 במבחן בביולוגיה, שזה הציון הכי גבוה בכיתה, לא היה עוד ציון כזה חוץ ממני. הכי גבוה (חוץ ממני כמובן) היה 98, והיה רק אחד כזה. חוץ מהציונים האלה היו מעט מאוד ציונים טובים. היו כמה 'נכשלים' וכמה 'לא נכשלים', והיו גם הרבה ציונים בסביבות ה60-70.

-

אני הרבה כותב על בית הספר, אבל מה לעשות, רוב שעות היום אני נמצא במקום המחורבן הזה. מה שכן, מאוד מטרידה אותי הפוליטיקה. כל השחיתות, עסקעות השבויים שלא נעשות,שקרים ללא הפסקה מצד הפוליטיקאים... כל אלה דברים שאפשר למנוע, ואף אחד לא באמת מזיז תתחת בשביל להזיז משהו.

-

בניגוד לאנשים, יש מוזיקה ממש טובה במקום הזה שנקרא "כדור הארץ". אני ממש מרוצה, יש את ביונסה, שאקירה, ריאנה, גרין דיי ועוד מלא שהם פשוט טובים. פשוט ככה.

חלק ב'
זה קטע שכתבתי על אהבה, לא מבוסס על דבר אמיתי-

אהבה נכזבת

"...ואז הוא התקרב אליה ו..." קולה נשבר, והדמעות מצאו את מקומן על חולצתו, שעד לפני רגע הייתה יבשה.
"לא נורא, יש עוד המון דגים בים,את תתגברי עליו." ניחם אותה וליטף את שיערה הבהיר.
"אבל אהבתי אותו, לא תיארתי לעצמי שהוא יבגוד בי ככה..." התייפחה.
"אל תדאגי, הכל יהיה בסדר." הרגיעה, "את עוד תמצאי מישהו שיאהב אותך באמת. בינתיים את חייבת להיות חזקה, להראות לבוגד הזה שאת לא צריכה אותו."
"אבל אני כן," ניגבה את דמעותיה, "הוא היה חשוב לי...."
הוא לא הגיב, רק חיבק אותה בחום, בכנות.
"ומה איתך?" שאלה, "אתה מאושר עם החברה שלך?"
"האמת שנפרדנו לפני שבוע". נדמה היה לה שמעה זלגה מזווית עינו.
"אוי, אני כל כך מצטערת בשבילך" אמרה ברוך כֵן, "אבל למה בכלל נפרדתם?"
"נמאס לה ממני, הייתי משעמם בשבילה..."
שררה ביניהם שתיקה מביכה, כאילו הכירו רק עכשיו.
"תשמעי," אמר בחשש "עכשיו ששנינו לבד, חשבתי, אנחנו הרי מכירים המון זמן, אז... אולי תרצי להיות חברה שלי?"

אך זו כמו כל האהבות, הייתה אהבה נכזבת.

נכתב על ידי , 28/10/2007 18:59  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



החיים של אביתר (או אלכס) - פוסט ראשון


הבלוג שלי יהיה מחולק לשני חלקים, חלק א' יהיה על החיים שלי וחלק ב' יהיה יצירה שאני כתבתי, אז:

חלק א'.

אני אדיש לגבי החיים שלי, פשוט אדיש. לא אכפת לי אם יקרה לי משהו, אני אפילו רוצה שיקרה לי משהו רע, רק בשביל לא לעשות את הבוחן הקרוב במתמ'.

-

יש אנשים פשוט מעצבנים. קחו למשל את דניאל שלם, ילד מהכיתה שלי, הוא פשוט מעצבן. הוא ירק עלי ואמרתי לו להפסיק, אז הוא בכוונה ירק עלי עוד פעם. אני פשוט לא סובל אותו. אחרי זה איימתי עליו שאני אלך להלשין עליו לאמא שלו (שהיא מורה בבית הספר) אז הוא צחק עלי כי זה היה היום החופשי שלה. אז אני כמובן, לא שתקתי, איימתי עליו שאני אלך למנהל, אז הוא איים עלי שהוא יקרא לחברים שלו מי"ב, ושזה לא עבד הוא לקח אותי לצד והתחנן שאני לא אלשין עליו. מפגר.

-

לעומתו, יש לי חברים ממש נפלאים. למשל משה, הוא ממש נחמד אלי ומתעניין בשלומי תמיד, בלי שאני שניסיתי להתחבר איתו. וגם עמיחי, הוא פשוט משעשע, יש לו בדיחות יוצאות מן הכלל. ויש את עדי, שיושב לידי, למרות שהוא תמיד מעתיק ממני וקמצן ברמות מטורפות הוא נחמד, אנחנו חברים טובים ושומרים על קשר טלפוני. וגם יוסף, שהוא נחמד למדי.

-

אני שונא את המורה למתמ'. היא פשוט מעצבנת. אחרי הבוחן שהיה ביום ראשון האחרון אז היא הגיעה פתאום היום ואמרה שחלק מהבחנים היו גרועים (או בקרשים, כלשונה) ולכן כל הכיתה עושה בוחן חוזר. למרות ש99% קיבלתי מאה, היא אפילו סירבה להגיד ציונים. הבוחן כמובן מחר, כמה אופייני לה.

-

לעומתה, המורה לאנגלית נחמדה. היא עשתה בוחן קטנטן באנגלית אתמול ואפילו גילתה לכמה מהתלמידים מעט מהתשובות. למרות שהיא מכשפה נוראית, אם מתנהגים נורמאלי בשיעור זוכים ליחס טוב, ואני בהחלט מתנהג נורמאלי בשיעור. אני מקבל מאה בטוח.

-

אני חושב שכתבתי מספיק בחלק א', עכשיו החלק השני:

חלק ב'. 

זוהי פואמה שכתבתי לא מזמן, אני אישית אהבתי אותה, קוראים לה "איך את":

 

איך את בגדת בי, איך שברת אותי, את ליבי.

איך את הבטחת לי, ושיקרת לי כל פעם מחדש.

איך את ניצלת את אמוני בך, את כספי, ואת רכושי.

איך את זרקת אותי, השלכת אותי לכלבים, שישסעו אותי.

איך את זרית לי מלח על הפצעים, וברחת לי.

איך את נשקת לאחר, בעוד אני שמרתי מרחק מכל אחת אחרת, בשביל להיות איתך.

איך את גזלת ממני את האושר, את היכולת לשמוח.

איך את הנחת לי למות, ללא יכולת להתגונן.

אבל עכשיו הכל נגמר, אני כבר לא איתך, ולא עם שאר העולם. אני למעלה, צופה בך, איך את, שוכחת ממני, לתמיד.

 

זה די גרוע, אני יודע. בפוסטים הבאים יהיו יצירות יותר מוצלחות. אביתר (או אלכס).

נכתב על ידי , 16/10/2007 14:57  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי: 

בן: 27

MSN: 




43
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לEvyatar-Alex אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Evyatar-Alex ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)