טוב, למרות שבדרך כלל היום הזה (חמישי) בבית ספר לא משהו, היום הוא היה ממש בסדר:) אולי זה ישמע נורא אבל כל כך שמחתי כשראיתי את ילדה מהכיתה שלי כל כך מעוצבנת.... איך עשיתי את זה? טוב, זה ישמע מוזר, אבל ישבתי באמצע משחק מחניים, על הקו של השבויים...האמת היא, שאין ממש סיבה.. סתם, רציתי לראות מה קורה. חלק מהבנות בנבחרת מחניים מתחילות להיות כמו הבנים, חושבות את עצמן לא מוסרות לאף אחת. ואם כבר מוסרות הן אומרות "תמסרי לי ת'כדור בחזרה". לא הכל יצא טוב מהניסוי הזה,של לשבת במשחק, רציתי לראות, אם מישהו יגיד משהו ומה, ואם מישהו יעצור את המשחק, בשביל לראות מה קורה. אף אחד לא עשה כלום. המשיכו במשחק, עד שאני לקחתי את הכדור וזרקתי אותו הכי רחוק שיכולתי. כמובן שזה לא היה רחוק, כי ישבתי. אבל שמחתי, כמה ששמחתי.ושוב, חוץ ממנה, הילדה הזאת, אף אחד לא אמר כלום, לא ניסה לשאול. נדה. זה היה מאוד לא נעים. ומי שחושב שאני מפריעה למשחק, שיחשוב. מי שחושב שאני חולת נפש, שיחשוב. אבל אף אחד לא יכול להגיד לי לא לצחוק, ולשמוח שה מה שקרה. אף אחד.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אולי את קוראת פה, אני לא יודעת . תמיד ניסיתי להיות קרובה אליך, למצוא ביננו משהו משותף. את ואני מכירות אחת את השנייה כמעט כל החיים, ובכל זאת, אנחנו לא חברות טובות. זה קשה, כי יש כל כך הרבה דברים שונים ביננו:
את ג'ינג'ית ואני חומה
את נמוכה ואני גבוהה
את רוקדת ואני לא
את תמיד שמחה לעזור ואני... לא כל כך
את מתמודדת למועצת התלמידים ואני לא צריכה עוד דבר על הראש
את תמיד חייכנית ומלאת אנרגיה ואני, פשוט תנו לי לישון
טוב הבנת את המסר.. מקווה שתקראי את הפוסט הזה...
ירדן- הפעם, השם כבר לא נשאר חסוי...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
