פרק ח'
קמתי בבוקר התלבשתי התארגנתי והייתי מוכנה לצאת מהבית .
בדרכי לבי"ס ראיתי את אורי רוכב על האופניים שלו והוא קרא לי בקול בוקר טוב שירן!
אז חייכתי והסמקתי אח"כ המשכתי ללכת כולי מבסוטה שהוא בכלל התייחס אליי.אבל ניסיתי להסתיר את החיוך שהתמוסס על פניי מכיוון שלא רציתי שורד תיראה אותי ותתחיל בחקירות המשטרתיות שלה.לכן העדפתי למחוק את החיוך מפניי אז הגעתי לבי"ס ובשער חיכו לי כל חברותיי אז שמחתי לראותך ולאחר מיכן נכנסו כולנו לכיתה והתחלנו ללמוד היסטוריה עם ענת המורה המשעממת הזאת והרגשתי שכל מילה שלה זה פיהוק שלי בסוף השיעור ניגשתי לארונית שלי שהייתי בדיוק ליד הארונית של אורי ואז פתאום פתחתי את הארונית שלי וראיתי ורד יפהפה אדום,אדום כמו צבע הלחיים שלי כולי הסמקתי מרוב אושר אך לא הבנתי מי שם את הורד היפהפה שם וכל היום עברה בראשי המחשבה של מיהו? כשחזרתי הביתה אז אמא מיד קראה לי אוי שירני מה שלומך ?איך היה ?מה קורה?ספרי ספרי בשביל זה אמא פה.עניתי לה על הכול נתתי לה חיבוק ונשיקה ורצתי לחדר אמרתי שיש לי איזה שהיא עבודה להגיש כי אם לא הייתי הולכת היא לא הייתה עוזבת אותי לנפשי.
אז עליתי לחדר זרקתי את התיק על הרצפה ורצתי למחשב לא היה לי כוח בכלל להכין שיעורים התחלתי להתכתב עם חברות שלי במסנגר ואז פתאום אני רואה הודעה מאורי היי שירן מה שלומך?דברי איתי
לא ידעתי מה לענות לו התלבטתי מאוד..בפרק הבא...