הבלוג של לילוש (:

טובב..

אז ככה..

סתם היה לי משעמם והתחלתי לכתוב סיפוור ^^

אני ישים פה כל יום פרק ממננו כי יצא ליי ממש ממש ארווך ><

תגידוו לי מה אתם חושבים עליוו ו.. תהנוו !

נ.ב. אין לי שם אז תסתדרו בליי (:

פרק א'

כשמעיין ומאיה בדיוק יצאו מהשירותים שבשכבה,

הוא ישב שם מחוץ לאחת הכיתות וצעק למעיין: "היי, את ! בת כמה את ?"

"שנייה אני איתך" , אמרה מעיין בשקט למאיה והתחילה ללכת לכיוון שלו כשהיא אומרת: "13, למה ?"

"סתם" , הוא אמר .

היא התקרבה אליו ואמרה בחיוך: "אוקיי, ועכשיו הסיבה האמיתית."

"למה את רוצה לדעת ?" הוא ניסה להתחמק.

"חשוב לי."
"אה.. למה זה חשוב לך ?"

"תפסיק להתחמק, טוב?" היא אמרה והתיישבה לידו.

"מה תעשי אם אני לא יגיד לך ?" הוא שאל , מחייך.

"אממ.. פשוט לא יענה לשאלות שלך יותר." היא אמרה בפשטות.

הוא עשה את חושב ואמר: "אני חושב שאני יכול לחיות עם זה".

"אוקיי.. אז.. אני צריכה למצוא דרך אחרת להכריח אותך , מה ?"

"כן". הוא אמר , עדיין מחייך.

פתאום נפתחה הדלת של הכיתה הקרובה אליהם והמורה יואל צעק: "בנות , עבר הזמן , כנסו לכיתה !"

מעיין אמרה: "עוד דקה, בסדר ? אני צריכה לעשות משהו חשוב."

"טוב , מעיין , אבל תעשי את זה קצר." הוא אמר ונכנס לכיתה כשהבנות נכנסות אחריו.

"פשש.. את לא נכנסת לכיתה בשבילי ?" הוא אמר בחיוך ממזרי.

"תירגע, טוב ? זה לא בשבילך. פשוט לא בא לי להיכנס לכיתה, ואתה התירוץ."

"טווב.." הוא משך בכתפיו.

"יוופיי . אז ככה , אני נכנסת עכשיו לכיתה . אתה מספר לי מחר למה רצית לדעת בת כמה אני . ברור ?" היא אמרה.

"כן המפקדת !" הוא אמר , כאילו ברצינות .

"יופיי . בייי." היא הסתובבה והלכה לכיתה שלה.

"ביי." הוא אמר אחריה בשקט כשנכנסה לכיתה.

תגיבוו 3>

" הומוור זה דבר רציניי D; "