הנה החלקק השלישיי והאחרון בינתיים של הסיפור עד שאני יכתוב המשך (כשיבוא לי רעיון טוב חחח.. )
חלק ג'
"מעיין , אני מדברת אלייך . את שומעת אותי ?" אמרה שיר בחוסר סבבלנות .
"מה ?" קפצה מעיין . הן הייו כבר בדרך הביתה . השיעור נגמר מזמן , וגם ההצגה .
מאיה וקרן הלכו מאחוריהן , מדברות בשקט . מעיין הסתובבה אליהן כאילו היא לא קולטת מי שם ,
וחזרה לשאול את שיר : "מה אמרת ?"
"אמרתי לך שיש לי משהו חשוב להגיד לך !"
"ומה זה ?" שאלה מעיין .
"שיש ילד אחד בכיתה ח' , אור , שאומר שאת אחת הבנות הכי יפות בשכבה שלנו ושהוא רוצה להיות חבר שלך , אבלל רק עוד שנתיים ."
אמרה שיר , מחייכת .
"מה ? למה רק עוד שנתיים ? מי זה האור הזה בכלל ?" קפצה מעיין מסמיקה בטירוף .
"אין לי מושג למה עוד שנתיים , אבלל אני חושבת שאת מכירה אותו .
מאיה אמרה לי שדיברת איתו בבצפר מקודם . " אמרה שיר, עדיין מחייכת .
"זה היה המעצבן ההוא ? לא ידעתיי ."
"טוב, אז עכשיו , כשאת יודעת מי זה , מה את מתכוונת לעשות ?" הסתקרנה שיר .
"מזתומרת מה אני מתכוונת לעשות עם זה ?" שאלה מעיין , מופתעת . "אני לא מתכוונת לעשות עם זה כלום !"
" מה .. את לא הולכת לדבר איתו על זה עכשיו , ולנסות להיות חברה שלו כבר עכשיו ?" נדהמה שיר .
"ברור שלא . אני לא רוצה עכשיו , הוא לא רוצה עכשיו . אז למה ללחוץ דווקא על עכשיו ?" ענתה מעיין .
"טווב.. " אמרה שיר בשקט .
הן המשיכו ללכת בשקט . כל אחת במחשבות שלה ,
עד שהגיעו לבית של מעיין והיא נפרדה מהבנות ונכנסה לבית .
חושבת עדיין על אור ולמה הוא אמר שהוא רוצה להיות חבר שלה , אבל רק עוד שנתיים .
אולי הוא יודע משהו שהיא לא יודעת ?
יכול להיות שהוא יודע מה יעבור עליה ואיך היא תשתנה בשנתיים האלה עד כיתה ט' ?
ולמה , למה כשדיברו הוא הדגיש כ"כ את המילה את ?
הרי לא יכול להיות שהוא מכיר אותה !
או שכן ?
מעניין , מחמיא ובעיקר ... מסקרן .. ככה לפחות מעיין חושבת .
תגיבוו 3>
" אל תאהב את מי שאתה משיג - תשיג את מי שאתה א ו ה ב "