push me. and then just touch me. Till i can get my satisfaction

אז בתאריך הזה, בו אני חוגגת יומולדת, לו עושים הלוויה.

בתאריך הזה, בו אני שמחה, הוא לא יכול להרגיש.

בתאריך הזה, בו אני מודה על היום שבו נולדתי, נשמתו עולה לגן עדן.

אני לא נכנסת לדיכאון, וגם לא אכנס.

ההפך. אני חושבת שזה נותן פורפורציה על החיים שלי.

נותן להעריך את מה שיש, את מי שחיי. שלא תמיד זה יהיה, אולי אפילו בקרוב זה לא יהיה.

אני יכולה לכתוב פה מגילה שלמה על זה. אבל זאת לא אני.

אני לא אחת שתכתוב על כל זה. אני אחת שתזכיר, שתגיד בקצרה ובמדויק את המחשבה.

אני יחגוג בכל מחיר. אני יודעת שזה מה שאני צריכה לעשות.

אז נכון יש אכזבות, אבל יש גם הצלחות.

במה עדיף להתמקד?

נו, התשובה ברורה.

יומולדת שמח לי!!