אני באמת הולכת לעשות את זה לעצמי?
אני הולכת לסוע למרכז בשביל סקס?
חברים שלי כועסים עליי. לא כי אני נוסעת. אלא כי אני כבר בלתי נתנת לסבילה.
מאיזה בחינה? אני לא מפסיקה לדבר על סקס. כבר עברו חודשיים מאז הפעם האחרונה, האמת חודשיים ושבוע.
ואני ישירה. ואני מספרת. ואין לי בעיה לדבר על זה עם מי שרק רוצה.
אני צריכה להתבייש? לא. ממש לא. אני נהנת. חייה את חיי.
אז לסוע עד המרכז בשביל סקס? למה לא?
אז נכון, זה לא בטוח, ואין איפה, והוא בן אדם לא כזה אמין. אבל הוא אמר שהוא יהיה שם בשבילי.
כמו שאני אמרתי שאני אהיה שם בשבילו.
ונכון, זה רק לסקס. אבל זה לא אפילו טיפ טיפה רומנטי?.. בחייכם!
אז יש לי חששות. טוב, למי אין?
כל מה שאני מבקשת זה הנאה טהורה שבאה מהמין הגברי. זה כל כך טבעי שזה מעצבן.
אז נכון אני יכולה לתפוס איזה מישהו ברחוב ולעשות איתו. אבל זה שאני נוסעת אליו, הוא שונה.
מעטפת כזאת גדולה יש סביבו, שכל כך קשה לראות מה בפנים.
ומה אני? אני חידה.
ולמי יש כח עכשיו לשבת ולפתור אותי?
אז יאללה, מסתפקים בסקס, על הזין שלי. זאת אומרת שאין לי. נו, הבנתם.
באהבה נוטפת מיניות, שירה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שירה לנצח