push me. and then just touch me. Till i can get my satisfaction

כן, עשיתי את זה.

אני יושבת ממש ברגעים אלה בעיר שאני כל כך אוהבת.

רחוק מהמושב. רחוק מהכל.

איך זה כשאני מתרחקת הראש רק מתמלא בכל מחשבה אפשרית?

כן, עשיתי את זה.

שכבתי איתו. ואני לא מתחרטת.

הרי נסעתי בשביל זה. רציתי את זה.

אבל היום כשהתעוררתי בבוקר, הרגשתי דיכאון רציני. הוא לא הבין.

מה אני עושה לא נכון?

איך אני טועה במשחק הזה?

אפשר לחזור אחורה ולנסות דרך אחרת?

דיי אני לא יכולה יותר. נסעתי לחופש. ורק הדמעות עומדות לי בגרון.

תסבירו לי, באמת. מה? למה אני לא מצליחה יום אחד להיות רק עם חיוך?

חשבתי שיהיה לי טוב. ים, דירה, סקס. אין לימודים, אין הורים, אין הצקות.

אני בוכה.

אני מתחילה לפחד שאני רוצה משהו שלא קיים.

שירה.