היום היה יום מצחיק..
תחילת יום.... בית ריק, אחים קטנים לא בבית, אבא נסע ורק אמא נשארה...
אחר כך הנהג של האוטובוס הוריד אותנו ליד הגשר שליד בית ספר, ככה שלא הייתי צריכה ללכת הרבה. אני וחברה שלי חיכינו לורוניקה ולתום שנלך ביחד לכיתה..
הגעתי לכיתה, התיישבתי במקום והדבר הראשון שאמרו לי היה, לסדר את הקוקו כי הוא נראה נורא... {חחח...} ייגאל <<האחראי כיתה שלנו>> אמר שאין שיעור אנגלית שעה ראשונה אז יש חופשי, נשארנו בכיתה 6 או 7 ילדים, ורוניקה שמעה מוסיקה באוזנייה אחת ודיברה עם שובל, שחר כהן, שובל, דניאל ואורטל. אני ישבתי שולחן אחרי, שניר ישב מולי ואריק לידי.... שניר הוא ילד שמציק לי ואריק הוא הילד שאני מציקה לו <<ויושבת לידו בכיתה>> ועשינו המון צחוקים..
פתאום קלטתי ששיר לא נמצאת בכיתה שאלתי את כולם איפה היא והם אמרו שהיא לא באה ואני.. התעצבנתי. למה? כי המפתח ללוקר שלנו אצלה וכל הדברים שלי שם.. כל היום אמרתי שאני ארצח אותה !!!
ואז המורה לאנגלית הגיעה <שלא יודעת למה, אבל אני לא אוהבת אותה> והיא אמרה להוציא ספר אנגלית ולהתחיל לקורא ככה עד סוף השיעור + לתקן את החיבור שנתנו לה.. :\
אחר כך היה הפסקה, אני הייתי עם הMP של אריק שמעתי Linkin Park ואז הבנים שיחקו בלק משו.. משחק מגניב כזה, אני ואריק הצקנו לאח שלו {מיכה-תאום} ורצינו לרמות ולקחת להם דברים... חחח, לא הכי הצלחנו :\
שיעור הסטוריה- בלה בלה בלה צחוקים בלה בלה בלה צחוקים... דני {עוד תאום של אריק-הם שלישייה למי שלא הבין} מנסה לסנוור אותי ומצליח.! סוף שיעור.
תנ"ך שלא היה, הפך להיות שיעור על משקפיים... אני הוצאתי את המשקפיים שלי כדי ששחר כהן {המטורף ההוא} <<שקיבל משקפיים באותו יום>> ייראה אותם ואז כולם ניסו למדוד אותם והתעוורו... –המספר שלי ממש גדול, 5.57 אם זה אומר משו למישו. ואז חזרנו לכיתה והיה משעמם אז לקחתי לאריק את הפלא ואת הMP .. לדני יש כדור כדורסל שאנחנו כל הזמן לוקחים לו... אז גם היום.. הוא היה אצלי ואריק, רמי ודני ניסו לחטוף אותו או שהם ויתרו או שהצליחו ואני חטפתי חזרה.. ככה עד שאריק רצה לבדוק אם דני יכול להרים אותו אותי את רמי כשאנחנו על שולחן וברור... שהוא הצליח... <<דני משחק כדורסל שנים והוא גדול כזה...>>
שעתיים מתמטיקה, בלי ספר כי הוא היה בלוקר, ביחד עם הספר תנ"ך וספר הנדסה..
נסיעה של 45 דקות עד לכרכום-חור עזבו—משם לצומת חד נס ומשם הביתה לחכות שאמא תחזור להכין אוכל..
שמחה שקראתם
אכתוב אליכם בקרוב
אלכסנדרוביץ