עליתי על המשקל וכמעט התחלתי לבכות.
עליה.
איך?! אני מורעבת פה ועדיין מצליחה לעלות במשקל?!?!
זה לא הוגן.
החלטתי לצום.
יש בזה משהו ממש מהנה, אני לא יכולה להסביר את זה.
לדעת שאני רעבה ועדיין לא לאכול.
אולי זאת השליטה הזאת שכל האנות מדברות עליה.
יש בזה היי טבעי כזה.
אני לא הולכת לאכול היום כלום עד הערב,
ובערב כל מה שנכנס יוצא באותה הדרך.
מחר אני אשקל. אם אני עדיין מעל 65 אני שוב צמה.
עד שאני אגיע למשקל השמנמן שלי מלפני הבולמוס.
תאחלו לי בהצלחה בנות.
אני צריכה את זה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אנה זאת לא מילה גסה
