שלום .
נתחיל בעידכון ?

בפרק הקודם :
למחרת בבוקר,התעוררה אשלי בהרגשה מעולה.
היא התארגנה לבית הספר ויצאה מביתה,מתקדמת לבית ספרה בזמן שבאוזניה
מתנגן אחד משיריה האהובים.
כאשר הגיעה לבית הספר,נכנסה למבנה וניגשה אל הלוקר שלה.
היא מילאה את הקוד הדרוש ופתחה אותו,מגלה פתק בתוכו.
היא פתחה אותו,מעיינת בו וליבה מתחיל לדפוק חזק.
"תתרחקי מביל.הוא שלי."

פרק 11 - "מסילת החיים או מסילת המוות"
ליבה של אשלי פועם בחוזקה, כל מילה ומילה נכנסת עמוק לתוכה גורמת לה כאב .
הדמעות שעולות בעיניה מתחילות לטשטש את ראייתה,
"אשלי" קול קרא בשמה מקפיץ אותה .
"מה" היא הסתובבה רואה את ביל מולה
"מה קרה יפה שלי ?" שאל ביל רואה את עיניה התכולות כעת מלאות בדמעות מרות .
"כלום" אמרה, קולה רועד והדמעות מתחילות לזלוג על לחייה.
"אשלי, מה קרה ?" שאל בדאגה , מתקרב וחובק אותה
"כלום אמרתי ! עזוב אותי " התנפלה עליו, דוחפת אותו מעצמה ורצה מחוץ לבניין .
'מוזר' חשב לעצמו ביל, נכנס לכיתה ומחכה למורה.
לאחר דקות ספורות הצלצול הגיע ואיתו המורה . כל התלמידים קמו על
רגליהם מחכים לאישורה של המורה לשבת .
"בוקר אור תלמידים, אתם יכולים לשבת" אמרה המורה בחיוך קל ,
ולאחר מכן מתקרבת לתיקה מוציאה את יומן הכיתה מתחילה לקרוא שמות .
אך, ביל היה בעולם משלו . עסוק בלבעוט על הכיסא הריק של אשלי .
"יוליה?" קרא המורה
"כאן" נשמע קול מסוף הכיתה
דלת הכיתה נפתחה במהירות, ואשלי עמדה במפתן הדלת .
"סליחה על האיחור המורה " היא אמרה במתיקות, וחייכה חיוך מקסים .
"זה בסדר, תכנסי" אמרה המורה מחזירה לה חיוך חושף שיניים.
אשלי התקדמה אל סוף הכיתה, מורידה כיסא ומתיישבת בשולחן בודד,
רחוק יותר מכולם. רחוק יותר מי ביל .
השיעור החל, ואיתו השעמום . אשלי החלה לקשקש ביומנה מסתכלת
כל חמש דקות על השעון .
אך כל מחשבותיה , היו על ביל.
איך תוכל לא להיות איתו ? לא להריח את ריח הבושם המסחרר שלו,
לא לטעום משפתיו הרכות,
לא להרגיש במגע ידיו.?
היא הביטה בקצה השני של הכיתה, רואה אותו יושב בשולחן השני של הטור הראשון,
ידו על שלחנו וראשו עליה .
'אני אוהבת אותך' לחשה בתוכה , ולאחר מכן הסתובבה אל החלון,
מביטה בזוג ציפורים היושב על העץ.
'הינה הצלצול סוף סוף' חשבה לעצמה כשאר צלצל צלצול בית הספר,
ממהרת לצאת מהכיתה,
ולהגיע אל חדר המתמטיקה.
'יפה אשלי, הגעת בלי להיתקל בביל' חשבה לעצמה בעודה מתיישבת ליד סטפני.
"יאללה תלמידים להוציא מחברות וכלי כתיבה מתחילים בשיעור" אמרה המורה,
כן זו הייתה אחת המורות שלא נוהגות לבזבז שנייה אחת מיותרת מהשיעור.
'רק עוד שעתיים ' לחשה בתוך עצמה אשלי תוך כדי שהיא מוציאה את קלמרה
מתיקה

אשלי הלכה לה לבדה בחצר האחורית של בית הספר, מסתכלת על תלמידים אחרים ,
על זוגות היושבים על הדשא.
היא כל כך רצתה להיות כעת איתו, לחוש את שפתיו וריחו , להרגיש בידיו .
"אשלי" שמעה אשלי את קולו של ביל, ליבה הלם בחוזקה
'אני צריכה להתחמק ממנו' חשבה לעצמה, ושמחה לראות את יוליה
יוצאת מין הסיפריה.
"יוליה" צעקה אשלי ורצה לכיוונה. רואה איך ביל מתקדם אל כיוון הבניין .
'אני מצטערת' היא לחשה בתוך ליבה הכואב .
"בואי אשלי עוד שלוש דקות צלצול" אמרה יוליה .
"כן, בואי" אמרה אשלי והן החלו להתקדם אל עבר הבניין .
'עכשיו שעתים אנגלית' חשבה לעצמה אשלי כשראתה את המורה במפתן הדלת .
תוך מיהרה החל השיעור , אשלי ציירה לה במחברתה לא שמה לב איך עובר הזמן .
כעבור שעתים צלצל הצלצול , אשלי מיהרה להכניס את חפציה לתיק .
לאחר מכן יצאה במהירות מהכיתה, הולכת מהר במסדרונות , ומשם יוצאת מהבניין,
מתקדמת הביתה .

אשלי נכנסה לביתה, זורקת את תיקה בעצבים ליד הדלת ,
רצה לחדרה ונופלת על מיטתה .
הדמעות ללא שליטתה יוצאות מעיניה, ומרטיבות את הכר .
"ביל" היא לחשה בין דמעות .
כה רצתה להיות איתו כעת, להרגיש את חום גופו ,
רק לשמוע את קולו בתוך אוזנה .
היא קמה בכבדות מין המיטה ,
מתקדמת אל חדר האמבטיה . פושטת את בגדיה .
נכנסת אל זרם המים הקר מרגישה את המים מתערבבים עם דמעותיה .
ריח השמפו שלה, היה כה נעים ומרענן .
כעבור חצי שעה, אשלי כיבתה את זרם המים . עומדת מספר דקות בלי לזוז
מאפשרת לטיפות האחרונות לטפטף מגופה .
היא יצאה מין המקלחת כמגבת קצרה מחסה את גופה העדין .
היא צעדה אל החדר , פותחת את המגירה ומוציאה הלבשה תחתונה,
מכנסי שורט קצרים וגופיה .
היא התלבשה בבגדיה, מתחילה לסרק את שיערה .
לאחר מכן, התיישבה מול המחשב מתכוונת להדליק אותו
אך דפיקות מדלת הכניסה קטעו אותה .
היא קמה על רגליה, יורדת במהירות במורד המדרגות
פותחת את הדלת במהירות .
"ביל " לחשה בשקט, ליבה מתחיל לפעום בחוזקה .

זהו, מקווה שאהבתם .
30 תגובות פרק 12 : ]]]]
