הרבה זמן לא כתבתי פה, בעיקר מעצלנות יתר...
וול, כ"כ הרבה דברים קרו לאחרונה שאני צריך לכתוב עשרות פוסטים לתאר אותם (אבל אני לא אעשה את זה).
אני מניח שאני לא אעדכן בהפרש של חודש ואז אחזור שוב לכתוב איזה פוסט XD אולי כדאי שאני אמשיך לכתוב לנקות את המחשבות...
החלטתי השנה שאני משקיע בלימודים, ניסיתי עד כמה שיכולתי לארגן לעצמי לוח זמנים אבל זה פשוט לא עובד. אני לא מצליח לעמוד בו, לא מצליח למדוד את הזמנים ובטח העצלנות שלי לא מוסיפה ><"
שמתי לי למטרה בחופש לסיים את כל השיעורים (כי זה חייב) ולהתחיל ללמוד לבחנים/מבחנים שנופלים עלינו ישר כשאנחנו חוזרים מהחופשה (אף אחד לא אמר שיהיה קל -.-).
האלבום תופס צורה וצבעים, גם אחרי הרבה חילופי תפקידים בלהקה, סוף סוף יש את ההרכב שלדעתי לא ישתנה (אולי פה ושם...) ויש לנו כבר ארבעה שירים (טוב נו, שלושה וחצי שירים ^^), התחלנו את לבד.
אם כבר דיברנו על לבד... אני מרגיש די בודד בזמן האחרון, מאז שהתחלנו את הלימודים.. דברים קרו, הרחיקו אותי מאחרים ולאו דווקא, חברים חדשים של אחרים השאירו אותי פשוט לבד או דעות קדומות כאלו ואחרות...
וכמה שעבר הזמן מאז וכמה שאני בחברת אנשים והכל, אבל אני מרגיש שאין שמה עוד מישהו בשבילי (וזה מרגיש ממש רע כי הייתי בשביל כל מי שהיה צריך ועדיין בשבילם)
הרגשה דפוקה.
פרדוקס
מראה לעולם
לפעמים בן אדם צריך להסתכל במראה,
לראות מה קורה איתו - להבין שטעה.
הוא צריך לזכור את הטעות ולא לחזור עליה בשנית,
להבין שאף אחד לא יאכיל אותו עוד בכפית.
לפעמים בן אדם צריך להסתכל במראה,
לראות שזה כבר קרה - אין דרך חזרה.
הוא צריך להבין שמעכשיו הוא שולט בחייו,
אין דבר כזה בשבילו בלעדיו.
לפעמים בן אדם צריך להסתכל במראה,
לראות את הצלקות ולהגיד "לא נורא".
העבר בשבילו הינו רק זיכרון,
צריך להפיק לקחים ולא ליפול שוב לאותו בור.
לפעמים בן אדם נשאר רק בן אדם,
הוא לא מחולל ניסים, הוא לא מושלם.
אבל אף אחד לא חי בתוך בועה,
צריך להקשיב לסביבה ולא להרוס אותה.
לפעמים בן אדם הוא
רק בן אדם,
עומד סתם כך, רוקד
ושר
הוא צריך להבין
שהחיים הם לא רק מזל
הוא לא יכול להזיז
דברים אבל לא הכול קל.
לפעמים בן אדם צריך
להסתכל במראה,
לראות שזה כבר קרה -
להבין שטעה,
אותו בן אדם שנופל
וקדם
הוא אנחנו עצמנו,
מראה לעולם.
כל הזכויות שמורות ללהקת פרדוקס
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
